ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 16 באפריל, 2020
ע"י orenboolo
ע"י orenboolo
כבר הרבה זמן לא קראתי ספר שגרם לי הזדהות גדולה כל כך עם כל אחת מהדמויות ומניעיה. לאורך הסיפור רחב היריעה, יש כאן התבוננות מעמיקה ללא שיפוט מוסרי או ערכי של אף אחת מהן. יש תחושה שג'ונתן פראנזן באמת מצליח להתבונן בהן בעין חומלת. הוא לוקח את הקורא אל עברם של גיבוריו כדי לבנות פרופיל פסיכולוגי מלא שיסביר ויפענח את מעשיהם בצורה מושלמת בהווה. קנאות, תחרותיות, התנשאות, תחושות ההחמצה וזיוף שזורים לאורך כל הסיפור הכל כך אנושי הזה שמסתיים ברצון להכיל ולקבל האחד את השני למרות כל אותן המגרעות.
10 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
strnbrg59
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
התיקונים היה יותר מדי מדכדך בשבילי, ונטשתי אחרי כמאה עמודים.
צ'יפ הלוזר, הזקן ששוקע בנשייה של מחלת אלצהיימר.. לעומת זאת, לקרוא חירות היה כיף יוצא מן הכלל.
|
|
|
מושמוש
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
קראתי את התיקונים.
חושב שיש בעיה בסגנון. יש טענה שהסגנון שלו מיושן. חושב שזה ניסיון להסב את הסגנון לפוסטמודרני כאילו זה יכול להתאים כאן. ההרצאה האנטי קפיטליסטית ברמת תואר ראשון. מה זה צריך להיות. לא נראה לי ספר טוב במיוחד. תמיד יש פחות והרבה פחות. מלבד קטע מצוין על הבעיות המיניות של צ'יפ. לא צריך דווקא לכתוב רומן אם מה שיש עליך לא מספיק לרומן.
|
|
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
התיקונים עדיף אפילו יותר.
|
10 הקוראים שאהבו את הביקורת
