ביקורת ספרותית על אתי החיים משחק הרבה - הספריה החדשה # מאת דויד גרוסמן
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 15 באפריל, 2020
ע"י טימידו


לא קל לקריאה. מרבה בחיבוטי נפש ו"חפירות" – ראו הוזהרתם! גרוסמן בונה את הגיבורה הראשית, הסבתא ורה, כדמות עשוייה ללא חת ולאחר מכן מוציא את הקורא יחד עם בני משפחתה למסע מטלטל ומכאיב אל עבר עברה הפצוע של ורה. במסע מקלף גרוסמן את הקליפות מורה וחושף אותה אל האור הבוהק. לאט לאט מבין הקורא את הבסיס ליחסים הטעונים בין ורה לנינה, ביתה הבעייתית מנערותה ועד בגרותה. דמותה של גילי, נכדתה של ורה, הבימאית, היא לעניות דעתי הדמות המלאה והיפה ביותר בסיפור. גילי, כמו יתר הדמויות עוברת שינויים עדינים לאורך הסיפור ומבטאת אותם ברגישות רבה ובשפה ייחודית וציורית. בעקבות חשיפת הארועים מאזן היחסים בין בני המשפחה משתנה. אם נפש האדם ויחסים בתוך המשפחה מושכים אתכם אז זכיתם. בנוסף תחשפו אל עלילת רקע מצמררת על מחנות החינוך מחדש של טיטו בימים שלאחר מלחמת העולם ה-2. ספרות גבוהה. מומלץ מאוד.
8 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
ראובן (לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
רק לידיעה-רצוי ומקובל כאן לא להכניס ביקורות רבות ברצף. הן דוחקות את אלה שלפניהן לעמודים הבאים ונדחקות ע"י הבאות,כך אלה כמו אלה מתפספסים קצת.לרווח על כמה ימים.תודה.
מורי (לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
למה גבוהה?





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ