אין לי מילים טובות לומר על הספר הזה, נהפוך הוא. העלילה לא מעניינת ומתעכבת על תיאורים מיותרים שלא מוסיפים נופך אומנותי לסיפור. אין בעלילה מתח או הסתעפויות מקוריות ואמינות דיין. אך יותר גרוע מכך הוא שהתוספות ה"פילוסופיות" והפסאודו-מדעיות, על זמן, יקום וחינוך ילדיםת, הן גיבובים לא מגובשים שלא נותנים לקורא ערך מוסף לעלילה החלשה ממילא. כן, גיבורו של מקיואן חוזר לילדותו דרך החיפוש אחר ביתו החטופה, כן חברו, צ'ארלס דארק עובר משבר וחווה מחדש את ילדותו באופן הכי אינפנטילי ש(לא)ניתן להעלות על הדעת, כן, אישתו של דארק היא מדענית וממטירה כמה הרצאות נבובות על היקום והזמן, אבל שום דבר לא מתגבש לכדי משהוא שיותיר בקורא רושם מעמיק.

















