בזבוז של זמן

הביקורת נכתבה ביום שלישי, 5 במאי, 2020
ע"י טימידו
ע"י טימידו
אין לי מילים טובות לומר על הספר הזה, נהפוך הוא. העלילה לא מעניינת ומתעכבת על תיאורים מיותרים שלא מוסיפים נופך אומנותי לסיפור. אין בעלילה מתח או הסתעפויות מקוריות ואמינות דיין. אך יותר גרוע מכך הוא שהתוספות ה"פילוסופיות" והפסאודו-מדעיות, על זמן, יקום וחינוך ילדיםת, הן גיבובים לא מגובשים שלא נותנים לקורא ערך מוסף לעלילה החלשה ממילא. כן, גיבורו של מקיואן חוזר לילדותו דרך החיפוש אחר ביתו החטופה, כן חברו, צ'ארלס דארק עובר משבר וחווה מחדש את ילדותו באופן הכי אינפנטילי ש(לא)ניתן להעלות על הדעת, כן, אישתו של דארק היא מדענית וממטירה כמה הרצאות נבובות על היקום והזמן, אבל שום דבר לא מתגבש לכדי משהוא שיותיר בקורא רושם מעמיק.
12 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
עמיחי
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
חבל. יפה שהצלחת להחזיק מעמד עד הסוף...
אני דווקא אהבתי את הספר. אמנם איני זוכר ממנו הרבה, אבל אני כן זוכר שהוא מתחיל חזק, וגם ההמשך עניין אותי. |
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
אני לא חשבתי שהוא כל כך נורא.
אבל מסכימה שהוא פחות מגובש וממוקד מספריו המאוחרים. |
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
זה מקיואן המוכר לנו לרעה. עשרה ממנו קראתי, שלושה אהבתי: כפרה, אהבה עיקשת ודברי מתיקה.
כל השאר ספרים יומרניים, קלושים ותלושים. מבני זמנו, הוא החלש. הטובים הם מורקמי ואוסטר.
|
12 הקוראים שאהבו את הביקורת