ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 15 באפריל, 2020
ע"י טימידו
ע"י טימידו
מתאים למי שמחפש קריאה ארוכה ומשמעותית. ספר "כבד". למרות שקראתי תלונות על התחלה איטית ועלילה מזדחלת בחלקו הראשון של הספר, לעניוחת דעתי החלק הראשון הוא הטוב ביותר בספר. מקיואן מצייר את דמותה של ילדה/נערה פנטזיונרית שלוקחת את עצמה ברצינות רבה ומחליטה להפוך להיות סופרת לאחר תקרית סביב מחזה שכתבה. עד אז חלמה לכתוב מחזות. הדמות מתוארת באין סוף חן והומור וכך גם יתר בני המשפחה המתוארים בכישרון רב. את הסצנות העיקריות מספר מקיואן מנקודות מבט של כמה דמויות וכך מעשיר רבדי הסיפור. החלק הראשון הזכיר לי ספרות קלאסית של סוף המאה ה-19 קצת כמו הסופרים הגדולים של רוסיה רק שההתרחשות מדרום ללונדון.
חלקו השני של הספר אשר מגולל את סיפור הימלטותו של חייל בריטי לכיוון דנקרק אשר שוכנת לחופיה הצפוניים של צרפת, מכניס את הקורא אל תוך זוועותיה של מלחמת העולם ה-2 תוך פירוט רב ולדעתי אף מוגזם. הייתי מעדיף שחלק זה יקוצר מעט.
בחלק ה-3 מתוארים חיי אחות מתחילה בבית החולים באנגליה וגם שם לא נחסכים מהקורא תיאורים קשים.
הספר, בחלקו ה-1 וה-3 מלא בכתיבה ארס-פואטית, כלומר כותב על עצם הכתיבה ואף כתיבת הספר עצמו. על פי רוב זה נעשה דרך מבט עיניה של הגיבורה הראשית, אותה נערה פנטזיונרית שמתבגרת וחוזרת אלינו בחלק ה-3. מלבד תיאור סצנות מנקודות מבט שונות, דילוג בזמנים ודיון בכתיבת הספר עצמו במהלך העלילה, משתמש מקיואן באלמנטים ספרותיים נוספים אך גילויים כעת יכול לפגוע בהנאה של מי שעדיין לא קרא.
לסיכום, ספר מצוין, מעוררה מחשבה ורחב יריעה.
12 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
פרפר צהוב
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
סקירה יפה, תודה!
וברוכים הבאים לסימניה עם הספק נאה בארבעה ימים! |
|
|
אַבְרָשׁ אֲמִירִי
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
ספר מוצלח בהחלט,
שאי-אילו משגים בעריכתו וניסוחים מסורבלים עד זרא גרעו מעט מהנאת הקריאה בו לדידי.
מאידך, דמות הנערה שהזכרת והעלילה, שתיהן חקוקות על לוח לבי (וכנראה יוסיפו להיות כן) כך שאני לא יכול לערער על האיכויות שבו. תודה על הסקירה. |
|
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
יפה כתבת. אחד משלושת ספריו הטובים היחידים של מקיואן.
|
12 הקוראים שאהבו את הביקורת
