ביקורת ספרותית על כפרה - ספריה לעם #504 מאת איאן מקיואן
הביקורת נכתבה ביום שבת, 14 באפריל, 2018
ע"י חני


***** (לא מצליחה לדרג אז 5 כוכבים)
בתחילת הספר יש לומר בפה מלא שהעלילה הייתה מנומנמנת , מחשבות תודה שדרבנת אותי להמשיך זה השתלם.
יריעת 400 העמודים מספרת בעצם סיפור של משפחה אנגלית מהמעמד האריסטוקרטי בסביבות השנים 1900-1999 . אחוזה גדולה טובלת בירק ובמרחבים עתירי דמיון ומעוף. משרתים, טבחים, גננים, ארוחות ערב מסורתיות עם כל הגינונים האנגליים. ילדים משתוללים בין לבין וחינוך למשעי באוניברסיטאות נחשבות. עד כאן פיהוק רציני אבל אז העלילה מקבלת תפנית של רכבת הרים דוהרת.
רובי בן טיפוחם ובן העוזרת בדרך לארוחת ערב באחוזה, לפתע פוגש את בראוני בת ה 13 שהחליטה להכות סרפדים במקל באחו ולפרוק עצביה , רובי נותן לה מכתב שרצה להביא לאהובתו סיסיליה, ביקש שתרוץ ותביא לה. מתברר שבטעות לקח את האיור הגס שצייר בקולג' במקום מכתב ההתנצלות. בראוני ישר הכתירה אותו סוטה כשפתחה את המכתב שמיועד לאחותה.
הרפתקאות בראוני רק ממשיכות בטעות פתחה דלת שלא אמורה הייתה לפתוח. מה שקרה בספריה בין מדפי הספרים כנראה יישאר שם בין הספרים. ומי כפה עצמו על לולה אחת האחיות בעלת פני חרסינה זה כנראה גם יישאר בין כתלי האחוזה. משם העלילה מתפתחת לחלק שני של העלילה שנרקמת כמו שטיח קיר ארוג באריגת שתי וערב.

החלק השני כולו על רובי ומלחמת העולם הראשונה, תיאורים קשים ביותר של חיילים נאבקים על חייהם בהליכות רגליות אין סופיות בגבולות צרפת או אנגליה. הפצצות הגרמנים. צרפת שספגה מהלומות קשות, אנגליה ששלחה חיילים בריאים וקיבלה אותם בחזרה מרותשי איברים...אחיות במדים מנסות להרכיב חלקי פנים וגפיים. תיאורים קשים של רעב צמא ובעיקר אי וודאות מתי ומי הולכים להפציץ. והכי חשוב לנסות להישאר בחיים רק עוד יום ואז עוד יום ועוד יום..

כשמכתבי אהבה נמצאים בכיס הפנימי של רובי קרוב ללב, המטרה לחזור לאהובה שמחכה בבית מגמדת את כל שאר עוולות המלחמה .

החלק השלישי הוא המפויס , הוא החלק הבוגר, האחראי, הסמן שמסמל את קץ העויינות, קץ המלחמה, החלק השלישי הוא המחילה והמוחלים. הוא סיום האפיזודה הנפלאה הזו שמקיואן רקח בשבילנו..

ומשם הדרך לסוף קצרה מאוד.

****************************************

מוזר ככל שישמע אך למילה כפרה או Atonement יש בשבילי קונוטציה מאוד יהודית. אולי זה בגלל יום כיפור או שהמשמעות הכבדה של כפרה על חטאים קשורה אצלי לדת . נדמה שיש מילים ומשמעויות שלא מתאים להם להיות בשום שפה או ארץ אחרת בשבילי. ככל שהמשכתי לקרוא ולהתעמק ביריעה הנפלאה הזו קלטתי שהשורש כ.פ.ר טוב מספיק בשביל כל אדם שיש לו על מה לכפר ועל אנשים שיכפרו לו.

הסיפור שלנו פה סובב כולו סביב טעות שנעשתה בידי ילדה בת 13 וגחמנותה הילדותית לראות את החיים בשחור לבן. רע או טוב בלי להבין מה ההשלכות של אותה האשמה. העלילה מספרת איזה חיים ושל מי היא עיוותה ושינתה מהמסלול? מי היו השותפים לעצימת העיניים בלי לבדוק את העובדות וללכת כעדר עיוורים רק מכיוון שהיה נוח?
אם יש פה קיטשיות של מוטיבים שחוקים כמו קין והבל והעני והעשיר ,הם נבלעים באלגנטיות ויופי של שפה גבוהה נפלאה ומדוייקת של מקיואן .

אחד הטובים של מקיואן, וקראתי כבר לא מעט ממנו.
28 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
חני (לפני 5 חודשים)
תודה בלו בלו ושבת נעימה
בלו-בלו (לפני 5 חודשים)
כתבת נפלא. אני לא הצלחתי לקרוא את מריאן.
חני (לפני 5 חודשים)
תודה pulp סופר איכותי ושווה הצצה.
Pulp_Fiction (לפני 5 חודשים)
ביקורת מדהימה. אנסה לקרוא.
חגית (לפני 5 חודשים)
ביקורת מצויינת.
עשית לי חשק לקרוא.
חני (לפני 5 חודשים)
עוזי תודה... כולנו בסוף מגיעים לקרוא את כל ספרי המופת
ועדיין למזלנו יש עוד רשימה ארוכה.

אפרתי חן חן..
אפרתי (לפני 5 חודשים)
ביקורת מעולה לספר נפלא.
רץ (לפני 5 חודשים)
ספר מצויין כמו הביקורת
חני (לפני 5 חודשים)
יעל לא משעמם אך העלילה זזה כל כך לאט בהתחלה שהיא לפחות לי הייתה קצת מפוהקת.
מוטיבים שחוקים היו כשברור היה על מי יפילו
את האשמה.נכון הוא עשה ג'וגלינג
ולהטוטים בצורה נפלאה וזה קסמו.
חני (לפני 5 חודשים)
אירית כפרה מצויין וגם דברי מתיקה. מנסה לחשוב אם תאהבי. לא החלטתי.
תודה
חני (לפני 5 חודשים)
מחשבות מסכימה שיש יותר ויש פחות
חני (לפני 5 חודשים)
עמיחי את ילדים בזמן עדיין לא קראתי.. סופר מצויין לכל הדעות
אפילו הבינונים שלו ברמה.
תודה
yaelhar (לפני 5 חודשים)
ספר נהדר.
אני לא חשבתי שההתחלה היתה משעממת, למרות שהיא דורשת סבלנות. גם לא חשבתי שהמוטיבים שחוקים.הוא ליהטט בין מוטיבים שנראים בנליים בצורה מתוחכמת, והיכה את הקורא שוק על ירך... לפחות אותי.
אירית (לפני 5 חודשים)
חני, סקירה מעניינת,
למרות שלא קראתי אף ספר שלו...
ונגיד אם הייתי מחליטה להיחשף אליו,
איזה ספר הוא המומלץ ביותר ?
תודה לך ויום נפלא .
מחשבות (לפני 5 חודשים)
עמיחי, קראתי את רוב ספריו. 1. שבת – איאן מקיואן
2. אמסטרדם – איאן מקיואן
3. גן הבטון – איאן מקיואן
4. התמים – איאן מקיואן
5. על חוף צ'זיל – איאן מקיואן
6. סולאר – איאן מקיואן
7. טובת הילד – איאן קיואן

אלה נפסלו. נקראו בשאט נפש עד סופם.
עמיחי (לפני 5 חודשים)
מסכים לגמרי, זה אחד המוצלחים ביותר של מקיואן.

מחשבות, אני מסכים ש"אהבה עיקשת" טוב מאד, אבל הסיום של "דברי מתיקה" היה בעיניי "טריק" אחד יותר מדי שפגע במכלול של הספר.
הדמיון בין הסיום הזה לטוויסט שבסוף "כפרה" הבליט את חולשתו.
קראת את "הילדים בזמן"? לטעמי גם הוא מהמוצלחים שלו, וגם ב"סולאר" הוא הפתיע אותי לטובה. עד אליו לא ידעתי שלמקיואן יש
חוש הומור.
חני (לפני 5 חודשים)
דן תודה.. מזלי שהמשכתי כי הספר הוא עמוק וגורם לחשוב
כמה אנחנו צריכים להיות זהירים
במעשנו ובמילים שיוצאות לנו מהפה
שבטעות לא נשנה לאף אחד את מסלול הכוכבים
או לפחות לא נתערב.
ומחשבות נראה לי שגם אתה מצאת את הדרך לליבו. תמיד אפשר להתרגז ולהתווכח אך המלצות יש לו תמיד באמתחת.
שבוע נפלא.
מסמר עקרב (לפני 5 חודשים)
ביקורת נהדרת, ספר מקסים. גם אני אהבתי במיוחד את החלק האחרון, וגם אני פיהקתי בהתחלה. אבל לי לא היה את מחשבות שידרבן אותי להמשיך :-)
חני (לפני 5 חודשים)
תודה דידי. מחשבות הוא סופר שכותב טוב. השפה נפלאה ומדוייקת לתאורים שהוא רוצה להעביר לקוראים.
גם הבינונים שלו טובים בכתיבה מהרבה סופרים.
מחשבות (לפני 5 חודשים)
שמח שהמשכת לקרוא. זה אחד משלושת הטובים של מקיואן, יחד עם אהבה עיקשת ודברי מתיקה. כל שאר ספריו נפיחות יומרניות מיותרות.
דידי (לפני 5 חודשים)
אכן, ספר טוב
חני (לפני 5 חודשים)
סופר מופת, אין מה לומר על הקפדה שכזו. מעורר בי הערצה למען האמת.
לי יניני (לפני 5 חודשים)
במילה אחת כתבת "נפלא".תודה





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ