ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום שני, 13 באפריל, 2020
ע"י איה
ע"י איה
ז'אנר: מתח, דרמה, פרוזה תרגום
365 עמודים | הוצאה: כנרת זמורה דביר | תרגום: שאול לוין | שנת הוצאה בארץ 2020
הספר המיוחד הזה הוא דוגמה מובהקת שמסבירה מדוע אני אוהבת ספרים!
גופתו של צ'ייס אנדרוז מתגלה במימי ביצה בתחתית מגדל תצפית ישן. שני נערים מגלים את הגופה ומזעיקים את השריף המקומי והחקירה נפתחת. הבעיה היא שאין רמזים שיצביעו על אופן מותו של צ'ייס.
המקום הוא כפר ברקלי קוב הממוקם על חוף צפון קרוליינה. אנשי הכפר ישר חושדים בקאיה קלרק אשר זכתה לכינוי "ילדת הביצות" בשל היותה תימהונית בעיניהם ומתבודדת.
"לגעת במישהו פירושו לתת משהו מעצמה, חתיכה שלעולם לא תקבל חזרה."
ומה קשה לנו להעניק פיסה מעצמנו לאחרים!
קאיה ננטשת ע"י כל מי שאי פעם הכירה ואהבה. בגיל 10 היא נותרת לבד להתמודד עם הוקעת אנשי הכפר. את הנחמה היא מוצאת בטבע. היא מתמסרת לביצה, לציפורים, לצמחים ולצדפות. היא נהייתה לאחד עם הטבע.
משבגרה קצת, נכנסים לחייה טייט וצ'ייס בשתי תקופות שונות ואיתם נכנסת התקווה לשייכות, לשינוי בחייה, במידור הבדידות, למשפחה ולאהבה אך יחד עם התקווה, היא מגלה גם את הפן האחר, את האכזבה, את הכאב ואת החמצת הביחד שרצתה.
"לטאטא הלב האהבה לשים הרחק, לא נשתמש בה שוב
עד בוא קץ הימים"
הסיפרו מסופר בגוף שלישי מנקודת מבטה של קאיה והחולשת על כל יתר הדמויות. דמויות המשנה כל כך מיוחדות ובנויות בצורה מרהיבה שהתאהבתי בהן!
העלילה נעה קדימה ואחורה בשנים בין 1952 ו- 1970 שבמהלכן אנו עדים לשני צירי עלילה, האחדד זה התבגרותה והתמודדותה של קאיה עם הבדידות ואהבתה לטבע והציר השני הוא חקירת מותו של צ'ייס.
מה גרם למותו של צ'ייס? מי האשם? מדוע האשימו את קאיה? עד כמה דעות קדומות משחקות תפקיד? האם ניתן לנתק אדם מההתבודדות שלו ולגרום לו להיטמע בחברה? מהו כוחה של המילה הכתובה? איזה תפקיד משחקת השירה בעלילה?
חייבת להגיד שזו עלילה שלא נשאבתי אליה מההתחלה ולמעשה, נטשתי את הספר בשלב ממש מוקדם. אבל משהו בדמותה של קאיה ניקר לי מאחורי הראש והבנתי שאני סקרנית לדעת מה עלה בגורלה של הילדה שכולם בחרו להסתלק ממנה.
יש בסיפור הזה הרבה מאוד מסרים ותובנות הן לגבי חיי משפחה, הן לגבי בחירות אישיות אם זה בנוגע לזוגיות ואם זה בכל הקשור בהורות. ישנה ביקורת חריפה המופנית כלפי שיפוטיות של אנשים כלפי הזולת. ישנם מסרים של קבלת האחר ללא הבדל גזע, מין או דת בשים לב לשנים בהם העלילה ממוקמת וכואב לראות עד כמה הדבר עודנו שריר וקיים בשנת 2020.
הסיפור הזה הוא שיר הלל לטבע, לצליליו, צבעיו, צמחייתו ויצוריו.
זה סיפור על נטישה ובדידות, על תקווה ואכזבה ועל ניצחון כנגד כל הסיכויים.
וכן על צדק אישי וחברתי.
סיימתי את הסיפור עם חיוך על הפנים ודמעה בפינת עיני. הרבה מאוד זמן לא נסחפתי והסתקרנתי לגבי דמות בעלילה שריגשה אותי ברמות אחרות ולחשוב שזה רומן ביכורים!!!
עונג צרוף ומפצירה בכם לקרוא אותו.
אחתום בציטוט שאהבתי:
" עליי לומר שרווח לי שזה נגמר:
בסוף כבר רק הצטערתי
על הדחף לעוד חיים.
...היו שלום."
10 קוראים אהבו את הביקורת
10 הקוראים שאהבו את הביקורת