ביקורת ספרותית על ילד 44 - כתר מתח # מאת טום רוב סמית
ספר טוב

---

ילד 44, טום רוב סמית
סוגה: מותחן
במילה אחת: ימי סטאלין
דירוג: 4 כוכבים

בקצרה: בברית המועצות של סטלין אין פושעים ואין מעשי פשע מלבד פשעים נגד המדינה.
לכן, כשגופתו של ילד נמצאת על פסי רכבת במוסקבה, נשלח אל הוריו לב סטיפנוביץ´ דמירוב, סוכן נאמן של המשרד לביטחון המדינה, כדי לשכנע אותם שבנם מצא את מותו בתאונה. אבל האם הוא משוכנע בכך בעצמו? ואולי בכל זאת פועל בגן העדן הקומוניסטי רוצח סדרתי? בחשאי ובניגוד לעמדת הממונים עליו, כשהוא נרדף על ידי עמיתיו משירותי הביטחון הסובייטיים, נסחף לב לחקירה שתוביל אותו למצוד עוצר נשימה אחרי רוצח אכזרי ברחבי ברית המועצות, מצוד שבסיומו תחכה לו הפתעה מצמררת.

מתח: החלק הראשון של הספר מתאר את האווירה הסטניליסטית ברוסיה ולכן אין ציפייה למתח. המתח מגיע בחצי הספר, בערך, ומשם הוא מחזיק אותנו – לא מתח אקסטרים שאי אפשר לעזוב את הספר בשבילו, אבל בסדר.

טכנולוגיה: שנות ה - 50.

אלימות: יש כמה מקרי מוות ואזכורים לעינויים, אבל לא משהו שלא עובר נוער מתבגר כיום.

PG: למעט סצנה או שתיים קצת בעיתיות, מתאים לנוער בוגר.
מתאים ל: תקופת סגר כמו הקורונה למתעניינים ברוסיה של סטאלין.
קריאה חוזרת: לא

סיכום: הספר הזה חיכה על המדף שלי מספר שנים וסגר הקורונה נתן לי זמן לשקוע בספר. מידי פעם אני מתעניין בסגנון החיים תחת משטרים שונים, והספר הזה – בחלקו הראשון – בהחלט משרה אווירה קודרת על תקופת סטאלין. מעניין ומבאס בו-זמנית לקרוא על החיים הקשים והזילות בחיי אדם תחת המשטר ההוא. (מעניין מה יקראו בעוד מאה על ישראל של השנים האחרונות.)
למרות שאין בו כמעט קטעים "רק למבוגרים", זהו ספר קשה בתיאורים הלא פשוטים על ערך האדם ברוסיה (לפחות בתקופה ההיא). הספר ברובו מצויין, למעט הסוף המזכיר סרטים הוליוודיים. זה לא ספר מתח בשטאנץ הקבוע וזה מה שיפה בו. גם הגיבורים שונים לגמרי מהרגיל. הכתיבה קולחת והסיפור מעניין. הטוויסט בסוף היה קצת צפוי (והוליוודי) ואם זאת תקבלו כאן ספר "רוסי" בולשביקי. קראו את הספר הזה עם חימום מופעל, קר בספר. אגב, בסוף הספר מוזכר שהסיפור מבוסס על מקרה אמיתי.

» ביקורות נוספות של Mero
» ביקורות נוספות על ילד 44 - כתר מתח #