ביקורת ספרותית על יומנה של משרתת - מחודש - חוצפנית # מאת אוקטב מירבו
ספר בסדר

---

סלסטין היא משרתת צרפתייה המגיעה לנורמנדי לעבוד באחוזה של זוג עשיר. המדאם - אישה חשדנית, קשה, נצלנית, חסרת רגש, ללא שמץ של קלילות או שביב של שמחת חיים. והאדון- טיפוס ידידותי הנשלט על ידי אשתו ביד רמה ורודף משרתות מושבע. בילדותה התייתמה סלסטין מאביה ונותרה לבדה עם אמה, אשר פנתה לטיפה המרה ולזנות, בשעה שאחותה ואחיה ברחו מהבית המוזנח והמתעלל. עד מהרה כבר לא הייתה תמימה ובבגרותה התגלגלה לעבודה כמשרתת בכל מיני מקומות – משרדים, בתים, אחוזות ואצל כל מיני טיפוסים שונים ומשונים. היא הכירה מספיק גברות ואדונים בכדי להתמצא בכל השיגעונות, הסטיות והתאוות שלהם. בו בזמן שהם מטיפים מוסר לאחרים ותובעים איפוק ממשרתים הם אינם טורחים להסתיר כראוי את העקבות של האהבות המטורפות שלהם וסטיותיהם. ההיררכיה המעמדית של מעסיקים ומשרתים מאוד ברורה, אבל אין בכך די בכדי להבין את התחושות ביחסים המורכבים בין הצדדים. חוסר אמון, רחמים, פחד, בגידה, ניצול, הטרדות, קרבה וגם משחקי כבוד ומתיחת גבולות.

המשרתת נכנסת למקום האינטימי של מעסיקיה ויש לה פוטנציאל לגלות את כל הסודות, מבלי שתצטרך בהכרח לצותת מאחורי דלתות. היא מנקה את השירותים, מציעה את המיטות, רואה את האשפה, חדר הכביסה, חדר הרחצה וחדרים נוספים המספרים לה את סיפורי הבתים. ומשרתת חדת אבחנה השמה לב לפרטים, סוקרת ומתבוננת, קשובה ועוקבת אחרי כל הפגמים, הליקויים המוסריים והסודות הנתעבים, יודעת לשמור הכל בזיכרונה בתקווה להשתמש במידע כנקמה מתוקה על השפלתה ולעורר שערורייה. אבל גם משרתת פיקחית, חוצפנית ובעלת מודעת עצמית די גבוהה, כסלסטין, יודעת את מקומה, ובבוא יום הדין הרי לא יאמינו לה, כי אחרי הכל "מה יהיה על החברה אם משרתת תגבר על המעסיקים שלה? לא תישאר חברה....זאת תהיה אנרכיה..."

סיפורה של סלסטין נע בין הווה לעבר, והיא מגוללת את זיכרונותיה ממקומות בהן עבדה והטיפוסים בהם פגשה. היא שוטחת את רחשי ליבה על עולמם הכואב של המשרתים. ההטרדות להם הם חשופים והניצול מכל הסביבה: המעסיקים, סוכנויות העבודה, מוסדות צדקה ומשרתים אחרים. המעסיקות התובעניות, שאפילו את שמן של המשרתות משנות, ומטילות עוד ועוד משימות שחלקן ממש איומות ולא נעימות, שאותן הן מבצעות כי הן צריכות ומרגישות מחויבות. השחיתות שהם רואים סביבם כל יום ומחיובים לשאת אותה, וחיי הסבל התמידי הנעים בין המותרות לכאורה שמקומות העבודה מציעים לבין מצוקת האבטלה של המחר.

סיפור מעניין, שנון ונוקב על החברה המעמדית בצרפת בשלהי המאה ה-19 בכלל, ויחסי מעמדות בין אדונים/גברות למשרתות בפרט. הכתיבה קולחת אבל לעיתים קצת קודחת. תחשבו על מספרת המגישה סיפורים בצורה חיננית ורהוטה, אשר בחלקם רוח הדברים די חוזרת על עצמה, קצת חופרת ולעיתים גורמת לכם לנקר וברגעי השיא להתעורר.

כמאה ועשרים שנה אחרי, ישראל, וכנגד המעסיקה המפורסמת של המדינה צצות תלונות של עובדות לשעבר בדבר העסקה פוגענית לכאורה. כנראה שבמובנים מסוימים, בכל הקשור למורכבות היחסים בין מעסיקים לבין עוזרות הבית ותמהיל התחושות המעורבות, זו (כמעט) אותה אדרת בשינוי הגברת....

» ביקורות נוספות של Tamas
» ביקורות נוספות על יומנה של משרתת - מחודש - חוצפנית #