ביקורת ספרותית על יומנה של משרתת - מחודש - חוצפנית # מאת אוקטב מירבו

---

יומנה של משרתת" של אוקטב מירבו, מצרפתית :
Le Journal d'une femme de
התפרסם בשנת 1900. הגיבורה הראשית היא סלסטין המשרתת שמתחילה לכתוב יומן המתעד את חוויותיה במקצועה כמשרתת. חובבי Downton abbey
יתאכזבו לגלות שהמשרתים באחוזה בסדרה הבריטית המפורסמת היו מסורים למקום העבודה שלהם בסדרה, חוויותיה של סלסטין לעומת זאת לא יכולים להיות שונים.
"יומנה של משרתת" של אוקטב מירבו הוא ספר לא מוסרי במובן הנאצל ביותר של המלה. לא מניפסט ולא פמפלט ולא תקין פוליטית, וכאשר מנסים לסכם אותו, הוא נוזל מבין האצבעות. דפי היומן שכותבת סלסטין בערבים המשמימים המזומנים לה בשפע במקום עבודתה החדש, המי־יודע־כמה במספר, בנחלתם הנידחת של בני הזוג ראבור בנורמנדי, במניל־רואה, טירה כפרית המכונה "המנזר" על שום החומרה והצייקנות של בעליה — דפי יומן אלה מציירים דיוקן רב־קולי וחיוני של הבורגנות הצרפתית ומשרתיה בשלהי המאה ה–19, זו הקרועה בין היסודות הקתוליים, השמרניים והלאומניים לבין רעיונות אנרכיסטיים ומהפכניים".
הביקורת בהארץ ספרים מפי מיכל זמיר, סופרת בעצמה היללה את התרגום החדש והספר עצמו.
הכן, סלסטין היא אחת הגיבורות הגדולות של הספרות הצרפתית, מחושבת יותר ממדאם בבובארי, החלטית יותר דוכסית סנסוורונה ("מנזר פארמה") ובאופן מסוים בוגרת יותר דניז בודו, גיבורת ספרו המפורסם של אמיל זולה, גן עדן לאישה.
היומן מתחיל ב-26 בספטמבר, כאשר סלסטין יוצאת לביתה של מעסיקיה החדשים – מסיה ראבור ומאדם "ללא טעם" באופנה, בכפר בחבל נורמנדי, אחרי שעזבה את המנזר.
ב-24 בנובמבר מסתיים הרומן. תקופה לא ארוכה, אבל לאורך הספר, אם התרגום המצוין של אסנת יקירה מרגיש כמו בעיטה נמרצת שסלסטין מכה בקוראים.
"האנשים אינם מודעים לכל ההטרדות שמשתים חשופים להן, גם לא לניצול קשה הלב, התמידי, שהם קורבן לו.. האנשים חושבים שהעבדות פסה מן העולם...חה! יופי של בדיחה. המשרתים, מה הם אם לא עבדים? עובדים הלכה למעשה, על העיוות המוסרי הכרוך בשעבוד, על השחיטות הבלתי נמנעת ועל ההתנגדות המולידה שנעה". (ע"מ256).
צורת הסיפור של היומן בנויה מההווה בעבודה עצל מסייה ראבור, מעללי ותחחי הזוג ראבור עם המיליון ומשהו פראנק והמשרתים, שהבעל בוחר משרתת לשכב אתה, (סלסטין לא מסכימה). לבין זכרונות מאחוזות שבהן עבדה סלסטין יפת הטוהר בערבר וסוכנויות העבודה השונות.
המשרתים סובלים, בעלי האחוזות נהנתניים והספר, הינו נהליזם צרפתי טהור.
הקריאה בספר מהדהדת שאלות חשובות של ניצול ומוסכמות במקום העבודה. אוקטב מירבו הטיב לספר רומן לא שגרתי שהעשיר את הספרות העולמית וכתוב לעילה .
מי שנישאר עם ספקות אפשר רק להתנחם בדמותו של העגלון ז'וזף גדי להבטיח את סופה הטוב של סלסטין וספר שהוא סרקזם ספרותי משובח.
לינק לסרט מ-2015:
http://moviesonline.la/watch/LxR9DlvO-diary-of-a-chambermaid.html

» ביקורות נוספות של אושר
» ביקורות נוספות על יומנה של משרתת - מחודש - חוצפנית #