ספר לא משהו
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 24 בדצמבר, 2019
ע"י ראובן
ע"י ראובן
הפתיחה מעניינת. מנהגם של בני הטורג'ה באינדונזיה לטמון תינוקות שמתו בגזע עץ וכשהוא גדל, הם איתו-סוג של זיכרון, שימור,המשכיות. גדילתם עם העץ אחרי מותם. הוא מתייחס לפולחן המוות המקומי שלעתים נמשך חודשים או שנים.
המספר ששמו אינו מוזכר (כתוב בגוף ראשון) הוא קולנוען ויוצר באמצע החיים שאיבד את חברו הטוב אז'אן שלקה בסרטן. האירוע הקשה מוביל אותו למעין מסע זכרונות הקשורים לחברו, אל העבר ומערכות יחסים בחייו-אשתו לשעבר -פלורנס, אהבתו הנוכחית-אלנה הקרואטית וילדיו של אז'אן. ספר מהורהר על המוות כמשהו לא סופי אלא הפסקת החיים, יחס החברה למוות והפולחן סביב כולל הלוויות ובתי עלמין שאין להם משמעות של ממש לתפיסתו. על עבודתו הקולנועית, דמויות שיצר ואמנים שפגש והעולם המודרני.
לא התחברתי לסגנון המהורהר-פילוסופי (ולז'אנר 'זרם התודעה' ככלל) למרות השפה העשירה. המעברים בין הכאן ועכשיו לעבר ובין הנושאים השונים חדים מדי כולל פגישות עם דמויות המפתח בחייו, ידוענים, טרגדיה אישית, התנסויות כולל טיפוס הרים והשפעת חדשות שצפה בהם. אממה, התחושה שלי היא שאין כאן ממש סיפור, אין אמירה ברורה ופואנטה ממשית אלא הרהורים ומחשבות המושפעים מאירועים שחווה וקשריו האישיים, ספרות וקולנוע.הבדל תהומי מול "הנכדה של מר לין" המופלא.
13 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
פרפר צהוב
(לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
בהתחשב בכך שבאחת הסקירות נאמר שהספר הזה ישב על אותו מדף יחד עם האלכימאי, ימי שלישי עם מורי וההרצאה האחרונה, אני נוטה לחשוב שהדירוג שלך הוא המתאים :-)
|
|
|
חני
(לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
שם הספר משום מה מזכיר לי את הסרט אווטאר והעץ שלהם.
בכל מקרה נשמע מעניין גם אם לא התחברת.
|
|
|
ראובן
(לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
גם לא בשבילי-תודה על עדכון שם הז'אנר.
|
|
|
בת-יה
(לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
ספרות מסוג זה נקראת: זרם התודעה. וזה בטח לא בשבילי.
למרות שם הספר המפתה - אז תודה. |
|
|
ראובן
(לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
תודה דן,זה באמת עניין של תפיסת עולם.
במזרח המוות אינו נתפס כבמערב אלא סוג של המשכיות טבעית.
המספר-ובזה אני מזדהה-מתעכב מעט על הטקסים,אזכרות וכן הלאה שאנו מקדשים בסוג של אי הבנה.מצבות מפוארות וכן הלאה,לא ממש צריך את זה. לא רק הסגנון אלא גם העדר סיפור ממשי.מעין לקט הרהורים וחשבון נפש. |
|
|
אורן
(לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
כן, נו. לא מסתדר עם הסופר הזה :-/
|
|
|
אפרתי
(לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
גם אני נטשתי מהר.
|
|
|
דן סתיו
(לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
ביקורת מצוינת ומהנה
הצלחת לכתוב סקירה נפלאה המשבחת את מעלותיו של הסופר כפי שבאו לידי ביטוי בספר זה למרות שכדבריך אינך מתחבר לסגנון זה.
הספר נשמע לי מעניין ובעיקר הנושא שכן אמר מי שאמר שאינו מבין את פחדו של האדם מפני המוות שהרי זה הדבר הוודאי היחיד בחיים. |
|
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
על קלודל אני ממש לא מתפלא. בקושי סופר של בקושי ספר אחד.
|
13 הקוראים שאהבו את הביקורת
