ביקורת ספרותית על העץ של בני טורג'ה מאת פיליפ קלודל

---

"אין דרך טובה יותר לאמוד את הזמן מאשר מפגש מקרי, בפינת הרחוב, עם גבר או אישה. שהפעם האחרונה שנתקלנו בהם הייתה לפני שנים רבות.. "
קשה לבחור ציטוט, שיספר את הסיפור של הספר הזה, פיליפ קלודל מצליח לנסח לאורך כל הספרמחשבות, החלומות והרהורים שלנו, למילים ששוות משהו, כך שאם הרהור יעלה בנו מחדש, נוכל ללכת לקרוא אותו בספר, ונדע שהניסוח שלו הוא בדיוק את איך שאנחנו מרגישים.

העלילה מלווה את הסופר ואת חברו אז'ן, מרגע גילוי מחלת הסרטן דרך הטיפולים עד למוות ואחרי, העלילה אומנם משמשת רק לתפאורה של המשפטים שנארגים בספר, אבל דרכה מצליח הסופר למלא ספר שלם באבחנות על החיים.

נושא הספר מעט מרתיע בתחילה, עם זאת זה גם יחודו, התובנות של הסופר על המוות, והעניין של החיים שנשארים כאן, אחרי המוות של אדם קרוב.

התחושה שליוותה אותי בתחילה, שהקריאה תלווה בעגמומיות קשה, אבל התבדתי מהרה, הכתיבה,השנינות והציניות הקלה של הסופר, גורמים למחשבות על החיים ופחות על המוות

הוצאת הספרים תמיר סנדיק, לוקחים שוב ספר שהמוות והלא נודע ממלאים אותו (כל מה שלא סיפרתי, הצרה עם העזים והכבשים ועוד) ונותנים לו נקודת ראייה אחרת.

ממליצה בחום.

» ביקורות נוספות של רחלה
» ביקורות נוספות על העץ של בני טורג'ה