ביקורת ספרותית על קליפת אגוז - ספריה לעם #743 מאת איאן מקיואן
ספר בסדר

---

את הספר קליפת אגוז, או בשמו באנגלית - NUTSHELL, ראיתי בפעם הראשונה בגרסה האנגלית שלו באחת ממשמרות הערב כשעבדתי בסטימצקי. השם NUTSHELL ישר שלח אותי אל הלהקה המוערכת ביותר עליי ואולי ההרכב שאני הכי אוהב - ALICE IN CHAINS. סולן וגיטריסט הלהקה כתבו את השיר ועד היום הביצוע שלהם לשיר הזה בהופעת UNPLUGGED ב96, בעיניי, נחשב לביצוע היפה ביותר שעשתה הלהקה ובכלל אחד השירים היפים והכואבים ביותר שנכתבו בשנות ה-90 ובסצנת הגראנג בכלל.

קישור לביצוע השיר בMTV UNPLUGGED (כדאי לצפות בכל ההופעה).
https://www.youtube.com/watch?v=9EKi2E9dVY8

הספר מספר את סיפורם של אשה, טרודי, הגרוש שלה ואחיו של הגרוש. טרודי בהריון מהגרוש שלה וכרגע נמצאת במערכת יחסים עם אחיו של הגרוש. הגרוש בן אדם טוב אבל הוא גם אחד ששוחה נגד הזרם ועל כך חייו לא קלים במיוחד, הוא גם סובל ממחלת עור שפוגעת לו בביטחון העצמי ומשמשת עוד גורם לדיכאון. משורר אבוד שמחפש את דרכו במילים הכתובות ואת כל אהבתו משקיע באישה שכבר מזמן וויתרה עליו. טרודי יחד עם אחיו מתכננים לרצוח את הגרוש שלה ולברוח יחד אל השקיעה. הם לא יודעים שבזמן שהם מתכננים כל פרט קטן במזימה הזדונית שלהם העובר של טרודי מאזין ומקשיב לכל מילה שלהם.

העובר של טרודי, הוא המספר בספר המאוד לא שגרתי הזה. הרעיון טוב וביזרי ומעניין, העובר הוא סוג של פילוסוף שמנתח את העולם שבחוץ דרך הדברים שהוא שומע, בין אם מדובר בשיחות של אמא שלו עם בעלה לשעבר או על בעלה לשעבר עם בן זוגה הנוכחי, או סתם תשדיר ברדיו. הוא לומד המון על העולם אליו הוא עתיד לצאת ועל כך הוא מעלה אינספור שאלות ותהיות על העולם שבחוץ. מצד אחד הוא שומע כמה סבל יש בחוץ וכמה חוסר שוויון בין מעמדות, גזענות, מלחמות, עוני, דיכאון ומחלות ומצד שני הוא נהנה לפנטז על ההנאות הקטנות שבחיים דרך אמו ועל הדרך גם לומד להעריך את הדברים הטובים באמת, כמו כוס יין ומוסיקה של באך להנעים איתם את הגוף והנפש והליכה בטבע ברוח סתיו קרירה בצהריי היום בלונדון או קריאת ספר. העובר מנתח את המצב של העולם אליו הוא עתיד להגיע ואת המצב אליו המשפחה שלו עומדת להכנס, הוא מבין שהחיים עומדים להיות קשים וחושב גם להתאבד בעזרת חבל הטבור ולסיים את הסיפור כאן ועכשיו, עוד לפני שהתחיל. העובר מתחבט בינו לבין עצמו ולא מצליח להבין מי הטוב ומי הרע.

» ביקורות נוספות של Rasta
» ביקורות נוספות על קליפת אגוז - ספריה לעם #743