ביקורת ספרותית על קרבת דם - סאגה מאת אברהם ורגיז
ספר טוב

---

בבית חולים באדיס אבבה נולדים תאומים זהים. מריון ושיווה. אמם, אחות - נזירה ממוצא הודי, מתה בלידה, ואביהם, רופא מנתח, ממוצא בריטי, נעלם ברגע שהבין שהאם מתה. התאומים מאומצים ע"י זוג רופאים, ממוצא הודי, ואיתם גדלה גם בתה של מנהלת משק הבית שלהם, אישה אתיופית - אריתראית. לשלושת הילדים מתוכנן עתיד די זהה: ללמוד רפואה, וההורים המאמצים לא חוסכים דבר בחינוך הילדים.
אלא שתוכניות לחוד וגורל לחוד. מנגיסטו, צמא הדם, עולה לשלטון באתיופיה, וכל מי שרק נחשב למתנגד לו מוצא להורג. במצב שנוצר מוכרח מריון, שברשותו כבר תעודה של רופא, לברוח אל מחוץ לגבולות המדינה, והוא נוחת בארצות הברית, שם כבר סודר עבורו מקום להתמחות בבית חולים.
כאן מגלה מריון שאמנם בית החולים שהוא נמצא בו משוכלל הרבה יותר מזה שבאדיס אבבה, אבל למעשה זה בית חולים עני, שכדי לשרוד מרכז אצלו מתמחים מהעולם השלישי. דבר אחד הפתיע מאוד את מריון: איך זה שבית החולים השקיע במנחת מסוקים על הגג ולא בפיתוח המחלקות? והתשובה: את מנחת המסוקים הזה תרמו בתי החולים העשירים, כי בבית החולים 'שלנו' אפשר לקצור הכי הרבה אברים, כי לכאן מגיעים הצעירים הירויים מהשכונות הסמוכות. וכשלוקחים אברים צריך להגיע איתם מהר לבית החולים המשוכלל.
ובכל זאת, גם בבית חולים זה יש רופאים מוכשרים, בעיקר כאלה שהממסד הלבן לא אהב, וכשמגיע מומחה להשתלות ורואה את מה שקורה, הוא מחליט לפעול אחרת. עוד ועוד גורמים מתערבים לטובת בית החולים הזה, וגם הגורל, כך שבסופו של דבר הוא הולך ומשתכלל.

זה ספר לא קל. לא לחינם ציינתי בהתחלה את מוצא ההורים. הספר הזה מספר על גזענות מכל מיני כיוונים וצדדים. ויש בו גם קטעים רפואיים רבים. קטעים שמתארים ניתוחים וטיפולים. תיאורים מפורטים למכביר שלטעמי היו יותר מדי ולא הוסיפו כלום. ומכאן שהספר לא מומלץ לכל אחד. בטח שלא לאלה שמתעלפים למראה של דם. אבל למי שמתכנן ללמוד רפואה - אני בטוחה שזה ספר חובה.

» ביקורות נוספות של בת-יה
» ביקורות נוספות על קרבת דם - סאגה