ביקורת ספרותית על אתי החיים משחק הרבה - הספריה החדשה # מאת דויד גרוסמן
ספר טוב

---

ספר מיוחד המתאר קשר (או אולי העדר קשר?) של 3 דורות של נשים במשפחה אחת אשר עברה כמה דברים לאורך השנים.
מה שמיוחד פה בסיפור זה אופן הבאתו בפני הקורא.
תחילתו של הספר טיפה מבלבלת כי לעיתים גילי (הנכדה, שהיא דמות המספר) מספרת דברים בגוף שלישי ולוקח זמן להבין אבל מהר מאוד צוללים פנימה למערכת היחסים המורכבת בין ורה הסבתא לביתה נינה (אמא של גילי) ובין נינה עצמה לגילי.
סיפור חייה מהעבר הרחוק של ורה השפיע במשך עשרות שנים על הקשר בין שלושתן והיכולת של כל אחת מהן להגדיר את עצמה כאמא.

אימהות ואיך כל אחת משלושת הנשים הללו תופסת אותה זה לדעתי מהות הספר. הן יוצאות למסע יחד ולאט לאט נפתחות ודברים שהיו מודחקים שנים אצלהן מתחילים לצוף מעלה.

הכתיבה של גרוסמן חדה, מהירה, חותכת. זה לא ספר לקרוא כל פעם כמה עמודים ולצלול לתוכו באיטיות עם המון תיאורי נוף וסביבה. הספר הוא קולע וקצר.
מאוד נהנתי מחלקו השני שבו הוא מקבל כיוון ברור והדמויות לאט לאט מקבלות נפח ואופי.
התהליך שהן עוברות הוא מאוד מרגש וככל שהעמודים מתקדמים אתה ממש מתחיל להבין את הרציונל שכל דמות עובדת על פיו ואיך היא חושבת.
מומלץ

» ביקורות נוספות של אוהבת לקרוא
» ביקורות נוספות על אתי החיים משחק הרבה - הספריה החדשה #