ביקורת ספרותית על מברק צימרמן מאת ברברה טוכמן
ספר טוב

---

הערה שולית מספר 1: ספר עם חוט זה יופי של דבר. העותק שלי, הוצאת "מערכות" שנדפס ב-1966, עוד לפני שנולדתי, הוא עותק עם חוט. כל כך הרבה אנשים משקיעים בשנים האחרונות זמן ומרץ כדי להמציא המצאות חדשות שלא ברור אם יש בהן תועלת בעוד שהמצאות ישנות ומצויינות יוצאות מן המחזור. לבלי שוב? מעניין אם יש על זה פטנט.

הערה שולית מספר 2: לקח זמן לעברית להרגיש בטוחה מספיק על מנת להשתמש באותיות שלה באופן שיאפשר לשומע להבין מה אומרים לו במקום להקפיד על מיני תעתיק קבועים שלא בהכרח משרתים את המטרה. היום כבר אף אחד לא היה מעז לכתוב צ'יקאגו או החוף הפאציפי, וגם לגבי ג'ורנל אני מסופקת, אבל ב-1966 כנראה שזה היה בסדר.

הערה שולית מספר 3: אני לא מנסה. אף פעם לא ניסיתי. דוקא זכרון טוב יש לי, אבל כשיש בספר אחד יותר מעשרה אנשים וכל אחד מהם מחזיק בתפקיד ונוסע ממקום למקום ויש לו עוזרים וחברים אני לא מצליחה לעקוב. אני מדלגת. לא על המילים בספר, רק על הנסיון להזכר, ואיכשהו בסוף מסתבר לי שזה בסדר ושבאמת לא הייתי צריכה להתאמץ.


יש לי עוד כמה כאלה, העניין הוא שהשוליות שלי לא מתחברות והן לא מצליחות לספר כלום ואצל טוכמן, שכמעט כל הספר שלה לקוח משולי ההיסטוריה, יוצא מזה משהו מאד קוהרנטי שיש בו אמירה ותהייה אחת מאד משמעותית, כזאת שטולסטוי הצטרך למעלה מאלף עמודים (מרתקים) בשבילה, השאלה אם ההסטוריה היא התוצאה שנקבעת על ידי האנשים הספציפיים שהיו שם כדי לקבל את ההחלטות או שהיא מונעת על ידי תהליכים שלאותם האנשים יש רק השפעה מינורית עליהם. טולסטוי מאד נחרץ בנוגע לשאלה הזאת ואם עד היום חשבתי שטוכמן חושבת להיפך, כלומר, שמי שעושה את ההיסטוריה אלה האנשים ושלכן היא מביאה תיאור כל כך מפורט של האישיות שלהם ושל מסכת השיקולים והתמונה כפי שהם ראו אותה, עכשיו, אחרי הספר הזה, אני לא כל כך בטוחה. נדמה לי שגם היא אומרת פה שאולי זה לא כל כך חשוב. אולי הדברים היו קורים ממילא, לא חשוב כמה וילסון פוחד ממלחמות וכמה הול חכם וכמה צימרמן, כמו עוד כמה גרמנים, יהיר עד כדי טפשות.

את החלק העיקרי, זה ששוה לזכור לטובת הידע הכללי בהיסטוריה, אפשר לסכם בשלושה ארבעה חמישה עמודים. את העריכה של זה בטח עשו כבר אנשי הויקיפדיה. אם להגיד את זה בשתי שורות אז מדובר במברק שהגרמנים שלחו ב-1917, האנגלים תפסו ופענחו והוא תיאר קונספירציה גרמנית כנגד האמריקאים שמטרתה לשמור אותם מחוץ לזירה האירופית. כל השאר אלה כאמור הרבה מאד הערות שוליות, שרוב הזמן כיף לקרוא, במיוחד אם סיפורי מתח וקונספירציות זה הז'אנר שלכם. זה גם קצת טרחני לפעמים, אבל רוב הזמן יש בזה חן, גם מפני שהיא לא מרחמת על האנשים שהיו אחראים לחייהם של כמה מאות מליוני אנשים והיא יודעת לעקוץ בטוב טעם.

אני חושבת שכדאי לקרוא את זה באופן משוחרר, גם הנוקדנים מביניכם, כלומר לא להתעקש להזכר מי זה מי ובאיזה תפקיד הוא מוצב ואיפה, זה לא מספיק חשוב ואין מבחן בסוף הספר, והשחרור הזה, מעבר לחסכון בזמן, יכול לזכות באותו מבט כללי על הדינמיקה של התהליכים, זאת שאולי אי אפשר להתנגד לה, גם אם רוצים.

» ביקורות נוספות של סוריקטה
» ביקורות נוספות על מברק צימרמן