יום אחד בדצמברג'וזי סילבר5'זהירות, דביק!' האזהרה הזו צריכה לפעמים להיות מצורפת לספרים מהז'אנר הזה... ואז לפחות נקרא אותם בלי נקיפות מצפון! אז מה יש בספר הזה? סיפור אהבה אחד גדול, עם עוד כמה זוגות רומנטיים ברמה כזו או אחרת (בעיקר כזו...), אבל בסופן של 3 שעות קריאה כמעט-ברצף, אפשר לומר שנהניתי מהספר. בעיקר מהסוף. כאילו, לכל אורך הסיפור ידעתי שזה מה שיקרה, רק לא ידעתי איך, ואהבתי את הדרך שבה הסופרת סיימה בחן את הסיפור. הכתיבה זורמת ונעימה, וכולנו מחכים לראות מה יקרה לנער מהאוטובוס ולנערה שראתה אותו ולא הפסיקה לחשוב עליו. באופן כללי הספר הזה נכנס לקטוגריית ספרי רומנטיקה קלילים/כיפיים/קצת מצחיקים/שמתאימים במיוחד לליל חורף סגריר. לא רק בדצמבר:)
אושר למין האנושיפ"ז רייזין5ספר מצחיק, ממש כיף לקרוא. מדובר על עידן הבינה המלאכותית (זה אמיתי וזה כבר כאן, תאמינו או לא!) בקטע קצת מוגזם, אבל מתוק. סיפור נחמד וקליל למי שמחפש משהו כזה. אז אמנם יש אי-אילו תהיות לגבי ההיתכנות של דברים כאלו (לא, זה לא קורה באמת, עדיין.), אבל הספר בפירוש לא נכנס לנישה של מדע בדיוני. תקראו, מקסימום תצחקו.
הבציר האבודאן מא11ספר מצוין! סיפור על יין ועל אהבה... קאט חוזרת לצרפת כדי להתכונן למבחן המאסטר ביין, וגם כדי לעזור בעונת הבציר. הסיפור משלב בין הווה לעבר, ועושה זאת בדרך מעניינת וסוחפת. בספר מתגלה פן נוסף של הצרפתים במלחמת העולם השניה, אבל ממש לא בקטע כבד של ספרי שואה, אלא בשילוב מצוין של העלילה הנרקמת במומחיות, עד לסוף המקסים. אני נהניתי. אגב, זה הזכיר לי קצת קצת את הספר הפיתוי של גרייסי, למי שקרא/ה
לפני השינהס.ג'. ווטסון2ספר מתח מהסוג הטוב. מרתק, עם כתיבה מצוינת שממש שואבת אותך לתוך הסיפור. מסופר על אישה שאיבדה את זיכרונה, ויחד איתה אנחנו מצליחם לשחזר את העבר שלה, אלא שלא הכל חלק כמו שזה נראה... הסוף היה מפתיע ולא צפוי. מומלץ!
חיים כפוליםס.ג'. ווטסון1חבל. התחיל מעניין, כתוב טוב, משהו שמשאיר אותך במתח ורצון לדעת מה יקרה בסוף, למרות כל הרמזים ששתולים. ואז פתאום, בסוף הספר, נראה היה שמישהו הציב לסופר איזשהו אולטימטום לסיום, והוא פשוט החל לסגור פינות באופן כזה שכשסיימתי לקרוא את הספר שחררתי אוףףףףףףףףףףףףףףףףףף והרגשתי שבזבזתי כמה שעות מחיי, לריק. אז נתתי 3 כוכבים בגלל הכתיבה, ומקווה שהסופר יתעשת ויכתוב ספר נוסף לפיצוי, או לחילופין ישנה את הסוף:) ובהחלט ממליצה ממש ממש על הספר הראשון שלו 'לפני השינה'. אהבתי והעברתי את הנאתי...
לבד בפריזג'וג'ו מויס1נחמד למדי. משום מה הזכיר לי קצת את הספר 'עוקצו של סיפור' של ג'פרי ארצ'ר. הנסיון ליצור טוויסט מסוים בסופם של הסיפורים הקצרים. בכל אופן ספר נחמד לערב קריר גשום.
החיים שנועדו ליקריסטין הרמל0כתיבה מהממת. ספר ממש כיפי שכנראה תרצו לסיים במהירות! שימו רק לב שיש כאן קטע קצת בדיוני, אבל עם זאת - עדיין ספר שווה!
האישה בחלוןא. ג'. פין6שווה קריאה, אפילו רק בגלל הכתיבה הזורמת! (קצת מדי הרבה על סרטים בשחור- לבן, אבל זה עדיין שווה!). ספר כתוב מצוין. סוחף ומרתק. מעניין אם תצליחו לנחש את הסוף!
ז'ולדידייה ואן קואלארט37# הספר הזה הצליח להימלט מגורל של "קומדיה רומנטית" מתקתקה ובנלית, בזכות מוצאו הצרפתי. הוא כתוב בהרבה חן, ההומור שלו מחליק על מהמורות הז'אנר – הנה הצעירה היפהפייה שהיא גם עיוורת וחסרת אונים. הנה הצעיר שאומץ על ידי השגריר ואשתו, שמצאו אותו בתוך פח זבל ליד השגרירות בסוריה. הנה הלברדור הנאמן המוצא את גבירתו במרחקים בלתי נתפסים. "נראה לכם?" שואל הספר בקריצה. "אל תקחו אותי ברצינות" הוא מציע לקוראיו. "נסו לזרום אתי, מה כבר יכול להיות?" כשהופיעו הביקורות על הספר, חשבתי שאני לא רוצה לקרוא אותו. כחובבת כלבים יש לי בעיה עם כלבי נחייה. אם הם "עובדים" בשירותו של חובב כלבים – זה סידור נפלא ששני הצדדים יפיקו ממנו תועלת. אבל – לעתים נמסר הכלב לעיוור שאינו מתייחס אליו כאל יצור חי, עם רגשות. לא מזמן יצא לי לעבוד עם גבר עיוור שיש לו כלב נחייה. הוא אדיש לכלב אבל אשתו ממש לא אוהבת כלבים. בשעות שהכלב אינו עובד הוא סגור במרפסת. לא מכים אותו, לא מרעיבים אותו אבל מבחינתם הוא מכשיר. אני ממתינה בקוצר רוח שמישהו ימציא מכשיר שיאפשר לעיוורים להסתדר באופן עצמאי ברחובות. משהו שיהיה "עיניים" מכניות, יעזור למי שצריך אבל לא יהיה יצור חי, עם רגשות. בחזון אחרית הימים שלי עיוורים שאוהבים כלבים יגדלו אותם כי הם אוהבים אותם, לא כמכשיר הישרדות. הסיפור הוא כמובן במסגרת ה"לא ייאמן", מספר סיפור בלתי אפשרי. הוא פותר בעיות בדרך שונה ממה שהורגלנו בספרים אמריקאים. למשל – לא חייבים לנצח את היריב. אפשר לשתף איתו פעולה, לתועלת הדדית. לא מוכרחים לשנוא את אלה שגרמו לכם עוול. אפשר להצליח יותר (לגרום להם לאכול ת'לב מספק לא פחות מהשפלתם הישירה) ועל כל אלה מנצח הומור מתוחכם ועליז, לא מתאמץ "להצחיק בטירוף" אבל גורם הנאה ולא מזלזל באינטליגנצייה. חיבבתי אותו ונהניתי מהשנינות של ואן קואלארט ומגישתו המרעננת. לפעמים זה מה שצריך הרופא לרשום כדי לרומם מצברוח ירוד.
ז'ולדידייה ואן קואלארט23הספר הזה הוא הסודה סטריים של הקיץ! בונבון של ספר שגיבורו הוא ז'ול. מי זה ז'ול? הולך על ארבע. זהו כלב נחיה שמלווה את אליס. ז'ול ליווה את אליס לכל מקום עד שקרה נס, בזכות ניתוח חדשני והשתלת קרנית שב מאור עיניה שלאליס. מה קורה לז'ול בעקבות "הנס"? ז'ול מאבד את משרתו, כי כבר אין צורך בשירותיו. אבל... יש אור בקצה המנהרה... בדרך לניתוח ז'ול ואליס פגשו בשדה התעופה את זיבל בן ה-42. לאחר שני תארים אקדמאים ועוד משרות נעלות, הוא בחר במשרת מוכר מקרונים, בטעמים שונים בדוכן בשדה התעופה. המפגש הזה מבסס את הקשר הראשוני בין שלושת הדמויות המאכלסות את העלילה. ההצטלבות הזו מהווה רגע מכונן. זיבל מרגיש אהבה ממבט ראשון, וז'ול חש בניצוץ בעיניו של מוכרן המקרונים... אז ז'ול החכם יודע לנצל חלונות מזדמנים, ומחליט להפיק תועלת מהעובדה הזו לתועלתו. לאחר שז'ול הועבר לפציינט אחר הוא לא מוותר! הוא נחוש בדעתו לשוב לחיבוקיה של אליס, ובדרכו שלו מגיע לדוכן המקרונים של זיבל בשדה התעופה, ויחדיו הם יוצאים למסע "החיפוש אחרי אליס". האם הם מצאו את אליס? האם ז'ול הצליח במשימתו? ספר מקסים שמומלץ מאוד ולא רק לבעלי כלבים. הכתיבה קצבית, משעשעת ונוגעת ללב ומגוללת לקורא בשני קולות קולה של אליס וקולו של זיבל. הכתיבה של דידייה ואן קואלארט כובשת ומרגשת, במיוחד בקטעי המחשבות שעברו בראשו של ז'ול. באומנות נהדרת דידייה מצליח להאניש את ז'ול ולהכניס את הקורא לדמותו. איך אפשר לא להתאהב בז'ול? כבעלת כלב בעצמי התאהבתי בז'ול מיד. ממליצה בחום ואל תופתעו אם יתפסו אתכם מחייכים לעבר הספר. בשורה התחתונה: אהבה ללא תנאים. לי יניני אריה ניר –הוצאה לאור, פרוזה-תרגום, מתרגם: דורית דליות, 246 עמודים, 2019
ז'ולדידייה ואן קואלארט20אני אוהבת ספרים בהם הגיבור הוא פרוותי, הולך על ארבע. ללא ספק ז'ול הוא אחד היפים מהזן הזה. לקחתי אותו לחופשה ולא היה מושלם ממנו (אחד, אבל לא היחיד, כן?). הוא ספר קליל ומתוק המתאים לימים הלוהטים המגיעים אלינו. בדיוק במידה. אהבתי את הכתיבה מלאת ההומור של דידייה ואן קואלארט, ואפילו הרגשתי את הקריצה שליוותה אותי במשך כל הקריאה. אהבתי את היכולת של הסופר להאניש את ז'ול ולתת לקורא הצצה אל תוך ראשו, השיתוף ברגשות שלו זה אחד הדברים המתוקים ומחממי הלב שכל אוהב כלבים יזדהה עם זה, ויאהב את זה. ברור. זיבל בן הארבעים ושתיים, נושא בשני תארים אקדמאים מכובדים, בעל משרה נחשקת ששכר נאה בצידה. אלא שכל זה בעבר, והיום הוא מוצא את עצמו עומד מאחורי עגלת דוכן המוכרת מקרונים בטעמים בשדה התעופה אורלי. שם הוא פוגש באליס העיוורת ובכלב הנחייה שלה ז'ול. מכאן נקשרים שלושת אלו בקשר מיוחד. אהבתי את כיוון הזרקור אל נושאים מעניינים כמו עולמם של כלבי הנחייה, ומה קורה איתם כשהם מופרדים מבעליהם, או חלילה כשהם הופכים למובטלים? פשוט זה לא מסתבר. ספר מתוק על אהבה, על אנשים, על מכשכשים פרוותיים, וגם אם הסוף צפוי- הדרך לשם היתה מהנה בכל דף ודף.
ז'ולדידייה ואן קואלארט10ספר קוקטי בניחוח ובטעם צרפתי על ז'ול כלב נחיה צייתן ומאומן של גברת חיננית בשם אליס, עיוורת כתוצאה ממקרה טראומטי בעברה. אליס וז'ול נהנים זה בחברת זו הוא קשוב לצורכיה והיא מחזירה לו אהבה. אליס היא שדרנית ברדיו וז'ול מתלווה אליה לנסיעותיה. באחת הנסיעות נקלע בדרכם ז'יבל מוכר בדוכן מקארון שמתאהב באליס ממבט ראשון, הוא עוזר להם בשעת מצוקה וז'ול הנאמן זוכר זאת לו לטובה. אך שוד ושבר, אליס עוברת ניתוח להחזרת מאור עיניה והינה ז'ול מרגיש עצמו מיותר, כבר אין צורך בשרותיו ככלב נחיה, הוא נכנס לדיכאון לאחר שאליס נאלצה להחזירו על מנת שילווה עיוור אחר, ז'ול לא מוכן לקבל את רוע הגזירה ופונה אל האדם הראשון שעוזר לו אל ז'יבל משדה התעופה, אשר מופתע לראותו. המפגש בניהם משנה לז'יבל את חייו, הוא מפוטר נשאר ללא קורת גג ויוצא למסע אחר אליס אהובתו העיוורת ובעלת הכלב ז'ול. ז'ול וז'יבל עוברים הרפתקאות יחדיו - עד למפגש הבלתי נמנע עם אליס, הידיעה כי אליס כבר רואה ותפקידו החדש של ז'ול כל זאת בספר מקסים מתוק ומרגש. מומלץ ביותר
ז'ולדידייה ואן קואלארט9את הספר ז'ול התחלתי לקרוא בחשש קל בגלל התיאור שלו בכריכה האחורית אבל כל ספר שאחד הגיבורים הראשיים שלו הוא כלב הוא ספר מבורך ששווה קריאה לדעתי. במרכז הספר עומדות שלוש דמויות מרכזיות, אליס, זיבל וז'ול. אליס היא עיוורת הנעזרת בכלב נחייה בשם ז'ול שמשמש לה כעיניים ושומר ראש, הם פוגשים לראשונה בזיבל בדוכן המאקרון בו הוא עובד בשדה התעופה כשהם בדרכם לניתוח חדשני שאמור להשיב לאליס את היכולת לראות אחרי שנים כעיוורת. ממש לפני שהם עולים למטוס ואחרי שזיבל מרגיש שפספס את ההזדמנות עם אליס הוא נלחץ לעזרתם ומרגשים גם את אליס אבל בעיקר את ז'ול. הספר מספר לנו את סיפורם של שלושת הגיבורים מנקודת ראותם של זיבל ואליס מהרגע שנפגשו בשדה התעופה בצורה מיוחדת ונהדרת של מסע מרתק אותו מכתיב בעיקר ז'ול שמתגלה ככלב מאוד נבון ועם לא מעט רצונות ומשאלות. היה מעניין לקרוא בספר הקצר הזה על העבר של זיבל ואיך הגיע לאן שהגיע, בין התקוות של אמא שלו ממנו ועד שהפך למוכר בדוכן מאקרון בשדה התעופה וגר במגורים זמניים קבועים בחדרון צפוף, ועל עברה של אליס שהפכה מנערה רואה ושמחה לאישה עיוורת הנעזרת בכלב נחייה. אבל הכי התחברתי לז'ול, כלב הנחייה הנהדר שגורם לרוב מי שהוא פוגש להתאהב בו ולהתפעל ממנו. הספר כתוב בצורה מעניינת ועם הרבה רמיזות במהלכו לאירועים שיתרחשו בהמשך וקרה מידי פעם שחזרתי אחורה בעמודי הספר כדי לבדוק שוב פרט שנראה לי בקריאה ראשונה שולי ולאחר מכן התברר שלא כך. ספר קליל, זורם ומעניין לקריאה.