ביקורת ספרותית על שלוש מאת דרור משעני

---

זמן רב אני עוקב בעניין אחרי ספריו של דרור משעני הנהדר, ובעיני הוא סופר מצוין. לרוב הגיבורים שלו לרוב נוגעים בליבי בשל המחוות הקטנות והבדידות שנרקמת לאורך הספר. ובהחלט יש בגיבורים הנרקמים בשלוש תנועה איטית, ועייפות עד ליאות וחשש ומצד שני מתקיימת בהם חוכמה, עזות וחדות מחשבה. ספרות מעין זאת גורמת לי בדרך כלל להזדהות רבה.
בחורף זה אני קורא לא מעט ספרים וכל ספר שלא מותיר אותי ער ורעב למילים נסגר אחרי מספר עמודים ונשלח לספרייה. אין סוף לספרים וחבל להתעקש. "שלוש" של משעני הוא כולו ספר נהדר אולי כי יש בו את כל המשמעות של ספר מתח שגורם לקורא לאסוף את המילים לתוכו בשקיקה בתוספת ספרות שהיא מדויקת ונהדרת לעצמה. ובהחלט מקסים שבספר מתח נראה שהכול קרוב ומוכר ונשען על מקומות שכולנו מכירים. חולון, תל אביב, רמת גן גבעתיים הכול כאן במרחק נגיעה. עובדים זרים, הורים, אחים. ובדידות. מארג נהדר שהפך את הספר למעולה בעיני.
אחרי הספר שלוש קראתי את ספרה של לילה סלמיאני "בגנו של עוג". עולם אחר, צורת כתיבה אחרת, מחשבות שונות אבל גם שם מתקיימת צעקת הבדידות. כאילו הבדידות עצמה מדברת מתוך דפי הספר במילים של כאב וייאוש. ופתאום ללא אזהרה עולמות אחרים, מדינות שונות שפה לא דומה ואותה בדידות ששורפת את הספרים כאילו היא נוכחת שם ומאותת לנו לעצמנו, ספרות מעולה מכיוונים שונים וזה עושה חורף יופי.

» ביקורות נוספות של דרור
» ביקורות נוספות על שלוש