מוסיקה עבורי תמיד הייתה ה-דרך לעבור, או אולי בעצם לברוח אל מציאות אחרת, נפרדת, "עולם אחר", עולם רגוע ושלו יותר. להתנתק מהמציאות הסואנת והאנשים שסובבים אותי. מוסיקה לאדם שאוהב ומעריך את הלבד שלו היא תענוג צרוף. קשה לי לתאר איך היו נראים חיי לולא מוסיקה. יש לה כח לחדור עמוק ולהרטיט את נבכי נשמתי ולגעת במקומות הנכונים בזמן הנכון, להציף ברגשות, לקחת אותי למסע אחורה בזמן מלווה בנוסטלגיה רגעית.
גיבור הספר, ג'ים נאש, יורש מאביו סכום כסף גדול ולאחר שאשתו נטשה אותו ובתו עברה לגור עם אחותו מחליט לעזוב את עבודתו ככבאי ולצאת ולנדוד, הוא והרכב, בכבישים והמרחבים הבלתי נגמרים של ארה"ב. לשבת ברכב מאחורי ההגה, לסחוט את דוושת הגז ולהאיץ, החלונות פתוחים ומהצד נדמה והנוף נמרח ונשכח מאחור, הרוח בשערו, הדם זורם במהרה והאדרנלין גבוה במיוחד. כל זמן שישב מאחורי ההגה הרגיש בחיים. הוא נהנה מחיי הבטלה, מהחופש. מדובר בהנאה צרופה עבורו אך מעל הכל הנסיעה ברכב משמשת עבורו כמפלט, בריחה אל מקום אחר, מקום בו הוא מוגן מהמחשבות ותהיות על עברו, על אשתו ובתו ועל אביו שכמעט ולא הכיר. מפלט מהבדידות.
באחת מנסיעותיו הבחין בבחור המתהלך בשולי הדרך. כחוש ופצוע, בגדיו קרועים והוא מדמם. נאש עצר את מכוניתו וקרא לו להיכנס. שמו של הבחור ג'ק פוזי. לאור המצב מתפתחת בין השניים מערכת יחסים שמאוד מזכירה מערכת יחסים בין אב ובנו. נאש דאג לילד ולאחר שטיפל בו שיתף הילד את נאש בפיסת מידע שתשנה את עולמו לגמרי, תגרוף יחד איתה עתיד לא צפוי שסופו כואב ומר. שם מתחילה עלילה שתפתיע גם קוראים מנוסים שחשבו שכבר קראו הכל, פוקר והימורים, זנות, אלכוהול, אלימות, רכבים ונהיגה מופרזת. את הסוף היה קל לצפות, ראיתי את זה מגיע ובכל זאת העלילה מעניינת וסוחפת, מרגשת, מבלבלת, מצחיקה וכואבת. כל כך הרבה קורה בספר אחד, ספר קצר שמשאיר כל כך הרבה שאלות ותהיות.
הייתי כותב יותר אבל אני חושב שאין צורך להוסיף מעבר והדבר היחיד שנותר לכם לעשות זה לרוץ ולקרוא את הספר הזה. הנאה מובטחת.
קריאה מהנה.
