ביקורת ספרותית על מוסיקת המקרה - קלאסיקה - מהדורה מחודשת - פורמט מוגדל מאת פול אוסטר
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 6 בינואר, 2019
ע"י Rasta


מוסיקה עבורי תמיד הייתה ה-דרך לעבור, או אולי בעצם לברוח אל מציאות אחרת, נפרדת, "עולם אחר", עולם רגוע ושלו יותר. להתנתק מהמציאות הסואנת והאנשים שסובבים אותי. מוסיקה לאדם שאוהב ומעריך את הלבד שלו היא תענוג צרוף. קשה לי לתאר איך היו נראים חיי לולא מוסיקה. יש לה כח לחדור עמוק ולהרטיט את נבכי נשמתי ולגעת במקומות הנכונים בזמן הנכון, להציף ברגשות, לקחת אותי למסע אחורה בזמן מלווה בנוסטלגיה וגעגוע. מאחר וזה המצב, בכל פעם בה אני נתקל בספר שמתקשר למוסיקה בכל צורה שהיא אני קודם כל עוצר לעיין ולקרוא מעט. כך קרה עם "יער נורווגי" של מורקמי ואותו הדבר עם "מוסיקה המקרה" של פול אוסטר.

גיבור הספר, ג'ים נאש, יורש מאביו סכום כסף גדול ולאחר שאשתו נטשה אותו ובתו עברה לגור עם אחותו מחליט לעזוב את עבודתו ככבאי ולצאת ולנדוד, הוא והרכב, בכבישים והמרחבים הבלתי נגמרים של ארה"ב. לשבת ברכב מאחורי ההגה, לסחוט את דוושת הגז ולהאיץ, החלונות פתוחים ומהצד נדמה והנוף נמרח ונשכח מאחור, הרוח בשערו, הדם זורם במהרה והאדרנלין גבוה במיוחד. כל זמן שישב מאחורי ההגה הרגיש בחיים. הוא נהנה מחיי הבטלה, מהחופש. מדובר בהנאה צרופה עבורו אך מעל הכל הנסיעה ברכב משמשת עבורו כמפלט, בריחה אל מקום אחר, מקום בו הוא מוגן מהמחשבות ותהיות על עברו, על אשתו ובתו ועל אביו שכמעט ולא הכיר. מפלט מהבדידות.

באחת מנסיעותיו הבחין בבחור המתהלך בשולי הדרך. כחוש ופצוע, בגדיו קרועים והוא מדמם. נאש עצר את מכוניתו וקרא לו להיכנס. שמו של הבחור ג'ק פוזי. לאור המצב מתפתחת בין השניים מערכת יחסים שמאוד מזכירה מערכת יחסים בין אב ובנו. נאש דאג לילד ולאחר שטיפל בו שיתף הילד את נאש בפיסת מידע שתשנה את עולמו לגמרי, תגרוף יחד איתה עתיד לא צפוי שסופו כואב ומר. שם מתחילה עלילה שתפתיע גם קוראים מנוסים שחשבו שכבר קראו הכל, פוקר והימורים, זנות, אלכוהול, אלימות, רכבים ונהיגה מופרזת. את הסוף היה קל לצפות, ראיתי את זה מגיע ובכל זאת העלילה מעניינת וסוחפת, מרגשת, מבלבלת, מצחיקה וכואבת. כל כך הרבה קורה בספר אחד, ספר קצר שמשאיר כל כך הרבה שאלות ותהיות.

הייתי כותב יותר אבל אני חושב שאין צורך להוסיף מעבר והדבר היחיד שנותר לכם לעשות זה לרוץ ולקרוא את הספר הזה. הנאה מובטחת.
קריאה מהנה.
27 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
Rasta (לפני 4 ימים)
שמח לשמוע YANITA, תודה!
המוסיקה העניקה לנאש, גיבור הספר, שקט נפשי ויכולת להתמודד עם המציאות, עם העבר שרודף אותו.
Yanita (לפני 4 ימים)
הצלחת לסקרן אותי :) איך זה קשור למוזיקה לא הבנתי...
Rasta (לפני שבוע וחצי)
תודה רץ.
Rasta (לפני שבוע וחצי)
נתי - אני עוד מריץ את הסצנה הזאת בראש, ועוד סצנות רבות אחרות.

רץ (לפני שבוע וחצי)
יפה כתבת
מחשבות (לפני שבוע וחצי)
רק שפה לא יהיה חלק ב'.
נתי ק. (לפני שבוע וחצי)
אחד הטובים! מאוד אהבתי את הסוף הפתוח...
אפרתי (לפני שבוע וחצי)
גיוון זה טוב. לטארגה אני אאזין ביוטיוב, אם כי קשה לי להאמין שאני אתאהב. זה פחות הז'אנר שלי.
סקאוט הסקוטית (לפני שבוע וחצי)
אני מסכימה איתך לחלוטין. מוצארט גורם לי להיות שמחה, הנדל להתפעם, בטהובן גורם לי להרגיש בהרבה ממנגינותיו מלנכולית וכן הלאה.
אם תרצי, אוכל לשלוח לך מספר יצירות של טארגה. לדעתי, הוא מהמם ושווה שמיעה.

מדובר במנעד רחב של יוצרים ומלחינים שכל אחד גורם לי לרגשות שונים ומשונים.
אפרתי (לפני שבוע וחצי)
בקיצור, סקאוט, את אוהבת הכל. כי באמת אין הרבה משותף בין הנדל לצ'יקובסקי, ובין מוצרט לשופן אלא העובדה שהם מתו מזמן והשאירו לנו מוסיקה נפלאה.
גם אני אוהבת את כל מי שהזכרת, חוץ מטארגה, שאין לי מושג מי הוא, אבל יש הבדל בין אוהבת לבין אוהבת אוהבת. בין מה שאני שומעת בהנאה לבין מה שגורם לי צמרמורת או מעלה דמעות בעיני. הבדל גדול מאוד.
Rasta (לפני שבוע וחצי)
תודה פאלפ!
Rasta (לפני שבוע וחצי)
בשמחה סקאוט, ספרי לי מה חשבת.
Pulp_Fiction (לפני שבוע וחצי)
כתבת ביקורת שנהניתי לקרוא. מצטייר כספר כלבבי.
סקאוט הסקוטית (לפני שבוע וחצי)
אפרתי- צ'ייקובסקי, מוצארט, שופן,פרנסיסקו טארגה [נגן גיטרה קלאסי] הנדל ועוד.
סקאוט הסקוטית (לפני שבוע וחצי)
ראסטה- תודה רבה על ההמלצה. אני אאזין ואגיד לך את דעתי (: ואני מעדיפה את בטוהבן קלאסי נטו חחח אבל סיקרנת אותי.
Rasta (לפני שבוע וחצי)
כן כמו הרבה רוק סטארים אחרים באותה תקופה, הם לא ידעו צניעות מהי ועפו על עצמם, היה מלא פוזה ורעש סביבם. אי אפשרי להתכחש ליכולות הווקליות שהיו לו.
טוב לדעת, כמו שאמרתי לסקאוט אני אחכה לסרט שיגיע לטלוויזיה ואז אשפוט בעצמי.
חני, מוסיקה היא דבר נפלא ! שמח שהצלחת להתחבר!
חני (לפני שבוע וחצי)
רסטה החלק האחרון של רפסודה ...בהחלט היה מרתק ונאמן למקור. פרדי היה גאון
אך לא ממש צנוע וענו. בהופעה האחרונה היה דיאלוג עם הקהל והשפה הייתה נטו מוזיקאלית.
מדהים....כל מילה שאמרת בקשר למוזיקה בחיינו נכונה.
Rasta (לפני שבועיים)
סקאוט - המלצה: למטאליקה יש קטע אינסטרומנטלי שנקרא ׁׁׁׂׂׂORION מהאלבום שלהם MASTER OF PUPPETS. אני וחבר תמיד אמרנו שאם לבטוהבן היו גיטרה חשמלית, גיטרת בס ותופים ככה זה היה נשמע. אני ממש ממליץ לשמוע. בכלל שני האלבומים שלהם: Master of Puppets ו Ride the Lightning מאוד מושפעים ממוסיקה קלאסית הודות לבסיסט הגאון של הלהקה, Cliff Burton, שכבר לא איתנו /: נהרג בצורה לא נעימה בכלל.
מחשבות (לפני שבועיים)
שלא ימתין. הפסגה של אוסטר.
אדמה (לפני שבועיים)
מחשבות, אני אחרי מר ורטיגו, ארמון הירח ממתין לתורו.
אפרתי (לפני שבועיים)
איזו מוסיקה קלאסית את אוהבת במיוחד, סקאוט?
סקאוט הסקוטית (לפני שבועיים)
כן, הם גאונים ללא ספק.במיוחד בטוהבן שלמרות חירשתו הצליח להפיק מוסיקה ועוד אחת מופלאה ומרטיטה.מוסיקת רוק וקלאסית אלה אהבות חיי.
Rasta (לפני שבועיים)
.
Rasta (לפני שבועיים)
אוה! סקאוט, קלאסית זה לא מיי קאפ אוף תי אבל אני מעריך מאוד את החברה האלו, הם היו גאונים. שוברט, מוצרט, ויואלדי שאגב מוזכרים גם הם בספר.
Rasta (לפני שבועיים)
אני מתחבר מאוד אפרתי. גם במהלך קריאה אגב, לא תהיה לי בעיה לשמוע מוסיקה וברוב המקרים כך יהיה. קשה לי עם השקט ששורר מסביב.
תודה על התגובה.
Rasta (לפני שבועיים)
תודה Tamas, התמונה שלך אגב מקסימה.
ואני מסכים עם ניטשה.
סקאוט הסקוטית (לפני שבועיים)
אפרתי, אין על מוסיקה קלאסית ,❤
אפרתי (לפני שבועיים)
יופי של ביקורת. גם בשבילי המוסיקה היא עולם ומלואו. מהרגע שאני מתיישבת בעבודה ועד שאני עוזבת המוסיקה מנגנת ברקע ללא הפוגה במשך 8-9 שעות. אני יכולה לשמוע גם 200 פעמים וגם 1000 פעם דברים שאני אוהבת. היוטיוב שזיהה את טעמי משמיע לי רשימות השמעה. זה אף פעם לא מפריע לי לריכוז, אגב.
Tamas (לפני שבועיים)
וואו, אמרת מוסיקה וכבר סקרנת.
"קשה לי לתאר איך היו נראים חיי לולא מוסיקה"- ועל זה ניטשה אמר- "ללא מוסיקה החיים היו שגיאה" :)
סקירה יפה ומעוררת עניין. תודה

מחשבות (לפני שבועיים)
אדמה, עכשיו מר ורטיגו או ארמון הירח.
אדמה (לפני שבועיים)
תודה Rasta, זה היה האוסטר הראשון שלי, זה באמת ספר טוב.
Rasta (לפני שבועיים)
תודה יעל!
Rasta (לפני שבועיים)
עמיחי - אני מסכים! תודה.
Rasta (לפני שבועיים)
סקאוט - אמרו שקרוב מאוד למקור.
yaelhar (לפני שבועיים)
ביקורת מעניינת מאד.
מתחברת מאד לדבריך על מה שעושה המוסיקה למאזין.
עמיחי (לפני שבועיים)
תודה, ראסטה.

זה הראשון של אוסטר שקראתי, וטרם נשכח.
ספר טוב ממש עם עלילה ייחודית.
סקאוט הסקוטית (לפני שבועיים)
ואו. ממש מעניין איך שיחזרו אותו. אם זה נאמן למקור.
Rasta (לפני שבועיים)
האמת שגם לי לא יצא. שמעתי ביקורות טובות.
אני מחכה שיגיע לטלוויזיה והאמת שהחלק האחרון של הסרט זה החלק שהכי מעניין אותי. הם שחזרו הופעה שלהם ואמרו שזה יצא מטורף.
סקאוט הסקוטית (לפני שבועיים)
לא, טרם. ממליץ?
Rasta (לפני שבועיים)
אוה, גם אחלה.
ראית את הסרט?
סקאוט הסקוטית (לפני שבועיים)
אני מדברת על השיר show must go on שיר מהמם
Rasta (לפני שבועיים)
לא התעמקתי מספיק בלהקה בשביל שיהיה לי שיר אהוב. יש אלבום לייב שלהם שנקרא LIVE AT THE RAINBOW שהוקלט ב74, הופעה חייה. ממש מומלץ! שני האלבומים הראשונים שלהם גם מעולים.
את בטח מדברת על BOHEMIAN RHAPSODY
סקאוט הסקוטית (לפני שבועיים)
מה השיר האהוב עליך שלהם? שלי זה השיר הכי מוכר שלהם. שכחתי את שמו, נו..איזה מביך.
Rasta (לפני שבועיים)
חני, אני מסכים. לגמרי.
תודה.
Rasta (לפני שבועיים)
אני אוהב מאוד את שנות ה-70 שלהם כשעוד היו רוקיסטים עם דיסטורשן ו"ביצים". שנות ה-80 והלאה הם איבדו אותי כשעברו יותר לכיוון הפופ רוק-אצטדיונים מיינסטרימי.
ותודה!
חני (לפני שבועיים)
הספר הזה הוא מדהים! לא הפסקתי לחשוב עליו גם הרבה זמן אחרי.
סקרת נפלא.
סקאוט הסקוטית (לפני שבועיים)
וראסטה- אין על קווין! ♥_♥
סקאוט הסקוטית (לפני שבועיים)
ראסטה- שתהיה קריאה נעימה (:
Rasta (לפני שבועיים)
תודה מחשבות.
Rasta (לפני שבועיים)
סקאוט - אני סיימתי לקרוא את הספר בבוקר ועדיין מריץ בראש את רצף האירועים, ספר מצוין. מחכים לי עוד כמה אוסטר על המדף ואני נרגש לקרוא אותם.
מחשבות (לפני שבועיים)
יפה כתבת לספר מהעילית של אוסטר.
סקאוט הסקוטית (לפני שבועיים)
יופי של ביקורת! נשמע ספר נפלא שיש בו מכל טוב.
סנטו (לפני שבועיים)
אחד הטובים של אוסטר. בהחלט הנאה מובטחת.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ