ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שני, 19 בנובמבר, 2018
ע"י לוּנה
ע"י לוּנה
אפתח בכך שאומר שרציתתי לכתוב רק טוב, פתחתי את האתר והתכוונתי לומר כמה טוב ומדהים הספר, אך משהו עצר אותי.
אני לא יודעת בדיוק מזה היה אבל לאחר שהתחלתי להקליד את המילים משהו הפריע לי. אינני אומרת שהספר לא היה טוב, כי הוא היה מצוין! אני אהבתי ועדיין אוהבת אותו, לכן קראתי אותו שוב ואם ישאלו אותי על הספר אומר שהוא מדהים ומומלץ מאוד, אבל...
לא יכולתי שלא לשים לב לדברים מסויימים.
* ורוניקה רות היא רוצחת (די בטוחה שזה כבר נאמר בעבר ועוד יאמר בעתיד)
*אוריה (זאת סיבה. אל תשאלו למה אבל זאת סיבה)
*הספר האחרון הרגיש לי כאילו הקצב בו לא ברור
*יצא לי לחשוב כמה זמן בערך עבר מהספר הראשון עד השלישי וזה בעצם לא כל כך הרבה...
*אהבה ואכזה- כי ככה זה
*פור קיבל בספר השלישי הזדמנות שנראה את נקודת המבט שלו על דברים- די בלבל אותי- אני לא שונאת את פור (טובאיס) או שהו כזה אני למעשה די מחבבת אותי, זה פשוט שהצורה בה הוא רואה דברים לא כל כך חביבה עליי... וגם תארו לעצמכם איך זה להתחיל פרק כשאתם חושבים שזו טריס ואז לגלות שזה בעצם פור, או להפך...
*הם גילו את העולם שבחוץ. . . אין לי מה לומר. שוק. בום. פיצוצים וכולי, קיצור-אדישות, לא ממש הוסיף לתהליך רק שמו כמה דמויות חדשות...
*הם רבו כל הזמן- התקשתי כבר להבין מתי הם שולם ומתי ברוגז, ממש רציתי להחטיף להם לפעמים
*הדמויות החדשות. הן פשוט לא התאימו, את רוצה לסיים משהו ובכל זאת מעמיסה עוד ועוד, לא כולן היו רעות אבל היו די הרבה דמויות לא הכרחיות לסיפור
אז לאלו שעוד לא קראו אתם מוזמנים לדלג הקטע הקרוב
*~* עלול להכיל ספויילרם*~*
.
.
.
היא הררגה אותה, אותו, אותם.
פטר?
רגע. מי זה? אני לא יודעת אם לכעוס על ההחלתה שלה להשכיח הכל מהראש שלו, לשמוח, אולי לפרוץ בצחוק עצבני, אולי פשוט היית הורגת אותו, לא?
אוריה מת, טוב לא בדיוק, המוח שלו מת, הוא עוד חי ונושם אבל לא מודע, מת אמרנו. כן?
כיילב לא מת,כי- (ואני מצטטת) "בהקרבה עצמית אומרים שאתה צריך להניח למישהו להקריב את עצמו בשבילך רק אם זו הדרךהמוחלטת שלו להראו שהוא אוהב אותך.
ולגבי כיילב, זה לא כך"
מזו התפיסה המשונה הזו?! לפחות שימי אפוד מגן לפני שאת רצה ומתאבדת בכיף שלך!
רק עוד דבר אחד נוסף...
טורי,למה? זה היה יכול לקרות אחר כך? מילא הרגת אותה אבל אני מוכנה להתערב איתך שהספר היה יכול להיות מעניין גם אם היית מחכה שקודם היא תפגוש את אח שלה ורק אז תמות. תודה.
.
.
.
*~*כבר לא עלול להכיל ספויילרים*~*
זהו נגמרו הספויילרים להיום.
הייתה לי חצי ביקורת שלמה שמפרטת את כל הטוב שיש בספרים הללו לפני שמחקתי הכל והתחלתי את זאת, זה התחיל כך:
מכירים את הספרים האלה שמשאירים אתכם באבל? על מה שהיה, על מה שהיה יכול להיות אם העלילה הייתה משתנה, רק קצת? ובכן כך זה בשבילי.
תודה שקראתם, אם קראתם ולהתראות:)
קורא אחד אהב את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
לוּנה
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
הממ... זאת בהחלט שאלה טובה, אך ראשית, הירגע. כי אין ברצוני להרוג אותך.
אמנם לא אוכל לכתוב לך מדוע אנשים אחרים מחבברים את הז'אנר הזה אך אולי אוכל לפרט מעט מדוע הוא חביב עליי. קודם כל יש להניח שחיי משעממים אותי במקצת במקרה זה הספרים הללו הם דרכי לברוח, תכונותיהן הטיפשיות של הדמויות ואופי התנהלותם הצפוי וה"שיטחי" כביכול מעניקים לי את היכולת להתמסר לדבר מה שמעבר לשליטתי, מעין תרפיה למחשבותי. עם זאת ההנאה שאני שואבת מהספרים הללו מעניקה לי הרבה יותר שמחה משיכולתי לקוות, מעין רגש חסר טעם וחסר דאגות. גם אני קוראת לפעמים ספרות טובה וישנם ספרים שאני מכנה 'פנטזיה טהורה' אותם ספרים מעניקים לי מחשבות רבות. מצאתי שיותר נוח לקרוא את הפנטזיה הזו, הספרים הללו מעניקים לך הזדהות עם הדמויות, דברים שלו תמיד ביכולתך לעשות בספרים אחרים, לעיתים, נחמד לחשוב שהיית באותה הסיטואציה ואולי אפילו עושה אותו הדבר כמו הדמויות בספר. אני לא בטוחה אם תשובתי עונה לשאלתך ואם אינה עוזרת אני מתנצלת, כתבתי כמירב יכולתי. אני מקווה שסיפקתי לך הבנה כלשהי בנושא. |
|
|
dog in a boat
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
שאלה
אממממממ אני לא רוצה לצאת מתנשא אבל יש לי שאלה שאולי תראה טיפה חצופה. האם את מוכנה להסביר לי מה אנשים מוצאים בספרים האלה (אני לא מתכוון רק לסידרה הזו אלה גם לספרים כמו בני הנפילים או המגיסטריום ) דבר ראשון . אל תהרגי אותי לא באתי כדי לעביר ביקורת ( למרות שזה נישע ככה ) אני חושב שלאה גולדברג אמרה פעם " מקובל אצלנו משם מה להניח כי טעמו האמנותי והספרותי של הילד טוב בטבע ברייתו נשאלת השאלה אם טעמם של כול הילדים טוב כול כל מניין זה שנימצא בסופו של דבר מספר גדול כול כך של אנשים מבוגרים מבוגרים המצטיינים בחוסר טעם ? טעמו הספרותי של הילד ,עם עוד לא כיוונוהו בכיוון מסויים נוטה עד מאוד ללכת אחרי הקל ,השיטחי,הסיטמנטלי המעחה הגדולה שבטעם היא זו שהוא גמיש ושיש אפשרות לחנך את הילד ולכוון את טעמו בכיוון הרצוי " . אז אני ילד ואני מודה באשמה רוב הספרים שאני קורא אלה ספרים שאני מוצא קלים לקריאה למרות שיש אנשים שלא יסכימו איתי כיוון ששר שספריהם של טולקין אסימוב והיינליין נחשבים (אני אומר את זה שוב ,*בעיניי*) ספרים שקל לי לקרוא ואני אוסיף חאט על פשע ואגיד שעד לפני כמה כחצי שאני לא עלה בדעתי לנסות משהו אחר ולצאת מהנישה שלי .אבל שקראתי את סידרת המפוצלים את סידרת בני בנפילים זה הרגיש לי לא נכון התאורים היו נימרחים הדיאלוגים מאולצים ועל הפגמים בבניית העולם אני יכול לדבר שעות. אבל הרבה אנשים אוהבים את הספרים האלה ולי בתור ילד אסור להניח שהטעם שלי בספרים יותר טוב משל אחרים לכן אנוכי מבקש ממך להסביר לי למה את כול כל אוהבת את התת( לא תת כי זה יותר גרוע תת אלה כמו תת-זן ) ז'אנר הזה בפנטזיה החל מהכתיבה של ספר ועד לאופיים של הדמיות
|
1 הקוראים שאהבו את הביקורת
