אני לא מאמינה שאני הראשונה שכותבת על זה ביקורת!!
איזה כיף לי!
אוקיי אז ככה לפני שבוע וחצי שלחו לי קישור להזמנה של הספר, יום למחרת הזמנתי אותי, ושבוע אחרי זה קיבלתי אותו. הייתי פשוט מאושרת!! חיכיתי כל כך הרבה זמן! עכשיו אני חושבת שאולי היה עדיף לא לקרוא אותו כי עכשיו הלב שלי שבור...
שלא תבינו אותי לא נכון, נתתי לספר 5 כוכבים ואני מתכוונת לזה, הוא היה גאוני, ענה על כל הציפיות שלי, ואני ממש ממש ממש ממליצה לקרוא אותו בכל זאת.
אבל הסוף אוי לא הסוף...
אני אשתדל בלי ספוילרים כי אני מניחה שהרוב עוד לא קראו אותו ואם אני אכתוב אז אני אזהיר.
אז ככה הספר היה ממש טוב, ענה על כל הציפיות, היה סוחף, ממש הרגשתי שעברו רק כמה דקות מאז שהתחלתי אותו שבעצם עברו 4 ימים...
באמת שהסופרת הזאת גאונה! זה כל כך חכם, מתוחכם, פשוט גאוני אין לי מילים אחרות.
אני לא בטוחה אבל יכול להיות שזה ספויילר (לא ניראה לי אבל ליתר ביטחון...)
~~~~
~~~~
~~~~
~~~~
למי שתהה מה עם היחסים בין טריס לפור אז הם ממש זורמים, יש להם עליות ומורדות קשות אבל הם בסדר. וזה משו שממש אהבתי בספר, כאילו בהתחלה חשבתי שבתוך יהיה משולש אהבה אבל לא היה ואני ממש מעריכה את הסופרת על זה.
~סוף ספק ספויילר~
אני חייבת להודות שלסופרת הזאת יש נטייה להרבות בדמויות. בדרכ יש דבר כזה שנקרא ״דמויות משניות ממש״ הם כל כך משניות שאין להם אפילו שמות, אבל לא כך זה אצל ורוניקה.
היא נותנת לכל איד מהם שמות ואז אחרי 200 עמודים חוזרת עליהם שוב במשו ממש קטן וחסר טעם ומצפה שנזכור אותם, כאילו מה? מה??
אחרי שגמרתי את הספר שמעתי את השיר ״לתת ולקחת״ של שלמה ארצי ודודו טסה.
אני חושבת שהוא ממש מתאים לספר. כל אחד צריך רגע אחד כדאי לתת ולקחת ולא לפחד מהפחד. זה מה שפור אומר לטריס (כבר במורדים), שאומץ לב לא כל כך שונה מהקרבה עצמית וזה מביע את זה בכך שהוא משלב את ה״אני מאמין של שתי הפלגים״-
הקרבה עצמית: לתת ולקחת. תתפלאו אבל גם לקחת.
אומץ לב: לא לפחד מהפחד. החוכמה היא לא שלא יהיו לך פחדים אלה שלא תתין להם להוביל אותך....
לאור מה שאמרתי ושאני הולכת לומר על הסופרת אתם יכולים לחשוב שאני שונאת אותה אבל ממש לא! אני מתה עליה, היא בנדם נפלא ואפשר לראות את זה בראיונות איתה או אפילו בתודות שלה. היא הייתה כל כך אסירת תודה לכולם ובאמת ניראה לי שהיא הודתה ללמעלה מ60 אנשים, אפילו להכי קטנים שאפשר לחשוב שהם לא עזרו לה...
אחרי התודות הרגילות היא כתבה תודות מיוחדות ששם היא כתבה ואני מצטטת: ״באביב של 2012 חמישה בלוגים סייעו לסדרת מפוצלים כשתמכו בהוצאה לאור של מורדים באמצעות מסע פירסום ברשת, שהיה מבוסס על הפלגים. כל משתתף בכתיבת הבלוג תרם להצלחה של הסדרה הזאת! תודה לכם: ״ ואז היא מפרטת את השמות של כולם! איפה תמצאו סופרת שמודה בכזה פירוט למעריצים שלה?! אין עליה!
שורה תחתונה אני ממליצה על הספר בחום למרות השיברון לב שהוא עשה לי ;( ד״א המצאתי לזה שם, קוראים לזה דיכאון אחרי ספר שאחת תופעות הלוואי שלו זה לשמוע שירי אהבת בקולי קולות וזה בדיוק מה שאני עושה עכשיו, אני כותבת את הביקורת הזאת על סף דמעות...
נ. ב כשאני בעצבות/שמחת יתר/עצבנות אני כותבת עם הרבה סימני קריאה אז תצתרכו לסבול את זה, סורי.
למרות שגילו לי את הסוף הייתי מופתעת ועד הרגע האחרון האמנתי שזה בדוק לא נכון אבל למי שכבת עשו ספויילר אכזר אני יכולה לספר זה נכון.
טוב אני לא עומדת בזה אני הולכת לעשות ספויילר ענק אז אל תקראו אותו אם לא קראתם את הספר!!
~כאן נגמרת הביקורת למי שלא קראה את הספר~
~~~
~~~
~~~
~~~
~~~
~~~
~~~
~~~
~~~
~~~
~~~
~~~
~~~
~~~
~~~
~~~
~~~
~~~
~~~
~~~
~~~
~~~
~~~
~~~
~~~
~~~
~~~
~~~
~~~
~~~
~~~
~~~
~~~
~~~
~~~
~~~
~~~
~~~
~~~
~~~
~~~
הגברת ורוניקה רות! מה לכל הרוחות חשבת לעצמך?! שאת יכולה בכזאת אכזריות לבוא ולרצוח את את הדמות הראשית של הספר?!?
כאילו למה? למהההההה?
עכשיו שמתי לב שיש פה הרבה אנשים ששונאים את טריס (אני דווקא חושבת שהיא ממש חמודההההה. הייתה ;( )
ואני בטוחה שגם אתם שבורי לב כמוני.
לא בגלל שטריס מתה, אלא בגלל מה שזה עושה לאנשים שסביב...
זה השפיע עליהם כל כך חזק שטובאיס (דגש על טובאיס ולא פור כשעשיו אין משמעות לפלגים) כמעט מחק לעצמו את הזיכרון! כשהוא כמעט עשה את זה אני חייבת להודות שצרחתי, אמא שלי חושבה שאני. משוגעת אבל לא אכפת לי. מה ניראה לך שאתה רוצה למחוק את הזיכרון שלך?!? כאילו מה?! למה??
אני גם ממש ממש כועסת על הגברת ורוניקה על הרצון שלה לשפיכות דמים ושהיא רצחה גם את אוריה! אני ממש ממש ממש ממש אהבתי אותו! פשוט נשבר לי בלבבבבב ;(
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
