ביקורת ספרותית על קווי מתאר - Outline - סדרה לספרות יפה # מאת רייצ'ל קאסק
ספר לא משהו

---

#
היא נוסעת לאתונה ללמד בקורס לכתיבה יוצרת. במושב לידה יושב גבר בגיל העמידה ו... לא מה שאתם חושבים. לא מתרקם פה רומן. יכולת הדיבוב הפנומנלית של פיי – הגיבורה והמספרת את הסיפור – נחשפת פה במלוא תפארתה. היא לא שואלת שאלות רבות והאיש שופך בפניה את סיפור חייו ותיאור משפחתו, כולל מניעים, כולל אי-נעימויות. מאוחר יותר בסיפור תפגוש אותו פיי שנית ו"תנזוף" בו על שבחלק מסויים של הסיפור הוא לא סיפר לה הכל...

זה תמצת עבורי את הוויית הספר: איכשהו כל דמות בסיפור מספרת בפרטי-פרטים לסופרת את סיפורה האינטימי. איכשהו היא פורטת את הסיפורים האלה לספר. ושום דבר מהדברים שמניתי עד כה אינו אמין.

אני יודעת משהו על הקשבה לסיפורים של אנשים אחרים. בקצה של סיפור כזה צריך להיות משהו למספר: לפעמים תובנה. לפעמים הרגשה של "כמו חברות" בלי ההתחייבות. לפעמים כל אחד מהצדדים תורם סיפור ויש הדדיות בהקשבה וגם בסיפור. שום דבר מאלה לא מתקיים בספר הזה: לא הדדיות, לא תובנה יוצאת דופן גם לא מראית עין של חברות. זה ספר שהרגשתי שהוא עובד עלי: מבטיח ולא מקיים. ומה כתוב על הכריכה האחורית: "לו היו החיים הוגנים, קאסק היתה זוכה בכל פרס אפשרי" (אובזרבר) אני חושבת שלו החיים היו הוגנים, לא הייתי מבזבזת את זמני על שק המלים השרלטני הזה.

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על קווי מתאר - Outline - סדרה לספרות יפה #