ביקורת ספרותית על קווי מתאר - Outline - סדרה לספרות יפה # מאת רייצ'ל קאסק
ספר לא משהו דירוג של שני כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 10 במאי, 2018
ע"י זה שאין לנקוב בשמו


כשאמרו לכיפה אדומה לא לדבר עם זרים, והיא בכל זאת דיברה, יצא מזה סיפור נורא מעניין ומותח.
כאן, בספר המדבר על דמות שמדברת עם הזרים אותם היא פוגשת, זה פחות מצליח.

הכתיבה אמנם בסדר גמור, ודי זורמת, כך שבזכותה שרדתי מספר לא מועט של עמודים. אבל הבעיה שלו, היא העלילה עצמה.
שהיא, איך לומר, די משעממת.
ציפיתי לדרמה מעניינת שתתפתח בעקבות המפגש עם הזרים ועם הסיפורים האישיים שהיא שומעת מהם, אבל מה שאותם זרים סיפרו לה, אולי הצליח להחזיק את העמודים הראשונים, אבל ספר שלם ממש לא.

ועל מה הם מספרים לה? על נישואיהם, על ילדיהם, על מקום מגוריהם. על הדברים הפשוטים, הרגילים והמשעממים של החיים. באמת, בשביל זה, אני יכול פשוט ללכת ברחוב, לפגוש איזה מישהו, לשאול אותו מה המצב ואיך החיים, ולשוחח איתו על הא ועל דא - בשביל אני לא צריך לקרוא ספר!
וגם כשהשיחות בספר עוברות לעסוק בנושאים עם יותר בשר, התרחשויות וסיבוכים, עדיין הרגשתי חוסר חיבור מוחלט למה שקורה שם. אולי זה כי תמיד הייתי מסוג האנשים שרכילויות וסיפורים אישיים של אנשים אחרים, לא ממש מעניינים אותו (זו הסיבה גם שאני נמנע ככל האפשר מספרי דרמה גנריים). ואולי גם כי הספר מפוצץ בכמויות אדירות בפרטים אישיים של האנשים שהיא פוגשת, עד כדי כך שזה מכביד על הקריאה, מלווים בשימוש רב מדי ומוגזם בביטויים כמו "הוא סיפר לי", "הוא אמר לי", "הוא חושב ש..." - הוא, הוא, הוא, לפעמים גם היא והם. די כבר, זה מחרפן את השכל!

כמובן שיכול להיות שיש כאן "משהו מעבר" - משהו שאני, כקורא, פיספסתי. לפי הציור על הכריכה, התקציר והשם שלו, הספר עושה רושם של ספר אומנותי. ספר עמוק כזה, עם משמעויות מעניינות על החיים, ולא רק שיחות משעממות בין זרים.

אבל באומנות, כמו באומנות, כל אחד מפרש אותה בצורה אחרת.
ואני בחרתי לפרש אותה כך.
8 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
זה שאין לנקוב בשמו (לפני חצי שנה)
תודה רבה לך, סקאוט. זה לא בדיוק רכילויות כמו בעיתון או ברשת או באח הגדול. זה פשוט המון מידע משעמם על חיים משעממים של אנשים משעממים. ננטש מחוסר עניין.
סקאוט (לפני חצי שנה)
ואני עכשיו אגיב על הביקורת עצמה- כתבת יפה. אהבתי את הישירות שלך ואני מסכימה איתך שכל אחד מפרש אומנות אחרת ורשאי לחשוב כמו שהוא רוצה. שם הספר והכריכה באמת עושים רושם אבל לאור תוכנו אולי אוותר על הקריאה כי גם אני כמוך, לא מחובבי הרכילויות.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני חצי שנה)
מחשבות - אתה עושה את עצמך או שאתה באמת לא מבין לאיזו אומנות התכוונתי? אומנות סיפרותית. אומנות, כידוע, היא לא רק ציורים, היא מכלול של דברים.

חני - אכן כן, אבל חשוב גם שהעלילה עצמה תהיה מעניינת. תודה על התגובה.
חני (לפני חצי שנה)
אפשר להתחבר לספר רק אם משהו בעלילה גורם לך לרגש מסויים
שפורט עליך. לחוט משותף , לתובנות ומסקנות שהסקת בעקבות...
תודה על הסקירה.
מחשבות (לפני חצי שנה)
אומנות כמו נגרות או נפחות, למשל?
סקאוט (לפני חצי שנה)
לא, פשוט ספרות ילדים. ונכון, התלהבתי חח
זה שאין לנקוב בשמו (לפני חצי שנה)
אז מזל שפתחתי בו, כי אם לא, אז כנראה שלא היית נכנסת לקרוא את הביקורת :)
ועבר אולי יום או יומיים מאז הפעם האחרונה שפירסמתי ביקורת. לפי הצורה שבה התנסחת, זה נראה ששבתי מקיפאון של אלף שנים...

ולגבי התחום שאת לומדת - אם אני לא טועה, סיפרת לי משהו על זה, אני זוכר. משהו על נשים בספרות ילדים?
סקאוט (לפני חצי שנה)
זש"י, פרסמת ביקורת!!! והמשפט הראשון מתקשר לתחום שאני לומדת (:





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ