ביקורת ספרותית על פרשת בטאוויה - PETITE #VII מאת סימון לייס
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שישי, 2 בנובמבר, 2018
ע"י Rasta


לא הייתם נרגשים לקרוא ספר העוקב אחר ספינה שיוצאת להפליג בים סוער, במהלך המאה ה-17, שודדי ים שורצים בכל עבר ושולטים על הכחול הגדול, הצי הבריטי, הספרדי והצרפתי במלחמות בלתי פוסקות, תותחים וחרבות? כי אני כן. וכך חשבתי כשראיתי לראשונה את הספר (אני קצת פריק של פיראטים), אז לא. שכחו מפיראטים. מדובר במקרה קצת אחר אף לא פחות מעניין ובעיקר מזעזע שעדיין מציף אותנו בחוויות ימיות מהמאה ה-17, מחייהם של יורדי הים ומזכיר לנו כמה עוצמתי הים.

הסיפור הקצר הזה (80 וקצת עמודים) נותן לנו טעימה קצרה ועוקב אחר הפלגת הבכורה של ה"בטאוויה" - ספינה שהייתה בבעלות חברת הודו המזרחית ההולדנית.
300 נוסעים היו על הסיפון, היה צפוף, חם ומחניק. הספינה יצאה מאי ושמו טסל השייך להולנד אל עבר איי הודו המזרחית ההולנדיים לשם סחר בתבלינים.
משך ההפלגה כשמונה חודשים. בששת החודשים הראשונים הכל עבר חלק. במהלך ליל הפלגה הבחין אחד הזקיפים במראה מוזר באופק שנדמה והיה השתקפות אור הירח על המים. רק מאוחר יותר הבינו שכבר מאוחר מידי והספינה עלתה על שונית אלמוגים ושופדה כולה, ללא יכולות תנועה כשהגלים נשברים על דפנותיה. לאחר שזה קרה התחיל כאוס מוחלט על הסיפון. אנשי הצוות דאגו להעביר את הנוסעים ולעלות אותם אל האי למציאת מחסה.
בינתיים יצאה סירה קטנה מלווה בצוות קטן שכלל את הקרבניט וכמה קצינים בכירים להפלגה אל אי שנקרא ג'אווה כדי לקרוא לעזרה. המסע של הצוות הקטן על ספינה, שאורכה לא עלה על תשעה מטרים, ארך 33 יום והדבר המדהים ביותר הוא שכולם שרדו במהלך הדרך, הלוך וחזור.
במהלך שלושים ושלושה הימים האלו אחד מאנשי הצוות ששימש כמנהל המטען ושמו קורנליס שמבעוד מועד החליט להשתלט על הספינה ולגנוב את כל האוצרות, היהלומים והכסף הרב ובכך להתחיל חיים חדשים, ניסיון שכשל לאחר שעלו על השונית, לא וויתר והמשיך בתוכניות שלו. הוא הקים צוות קטן של אנשים והתחיל להעלים קבוצות של אנשים, הוא שלח אותם לאיזורים שונים באי ולאיים נוספים באיזור ובכך מנע מאנשים למרוד ולקום נגדו. הוא הנחיל משטר טרור והיה ל"גנרל-קפטן" אכזרי שרצח רבים מאנשי הצוות והנוסעים, ביניהם נשים וילדים.
לאחר 33 יום, נראו באופק מפרשיה הלבנים והגדולים של ספינת אחות השייכת לחברת הודו המזרחית ההולנדית בדרכה להושיע את הניצולים.

פייר ריקמנס במשך שנים למד את פרשת בטאוויה, אסף חומרים וקבצי מידע על אותו מקרה מזעזע שקרה אי שם במאה ה-17. במהלך השנים בהם עבד ואסף חומרים פורסמו לא מעט ספרים בנושא אך אף אחד מהם לא היה מספיק טוב בשביל למנוע מסימון לייס להפסיק לעבוד. הוא המשיך עד אותו יום בו פורסם ספרו של מייק דאש (סופר וולשי) שעסק באותו נושא - "Batavia's Graveyard" שמספר את סיפורה של בטאוויה. מאחר ואהב ובנוסף גם אישר את הכתוב בספר של דאש, החליט לפרסם את הספר הקצר ושכל מטרתו, הוא גם אומר זאת, הייתה לעורר עניין אצל ציבור הקוראים כדי שירוצו (לאחר סיום הספר שלו) ויקראו את סיפורו של דאש - הוא צלח את המשימה ואת הספר של DASH אני אקרא בוודאות. אני תמיד שמח לקרוא על התקופה המדוברת, במיוחד עם העלילה עוקבת אחר יורדי ים, יהיו מי שיהיו.

ממליץ בחום, קריאה מהנה.
28 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
Rasta (לפני חודשיים)
זה בדיוק מה שעלה בגורלו.
תודה פאלפ
Pulp_Fiction (לפני חודשיים)
מכיר את הסיפור. ביקורת מצוינת. קורנליס עצמו לבסוף לפי מה שזכור לי נשפט ונגזר עליו מוות איטי בייסורים.
תודה.
סקאוט הסקוטית (לפני חודשיים)
תודה. וחבל שהמצב הוא כזה, שאדם לאדם זאב. הביקורת שלך עוד יותר מחדדת את זה. לגנוב ברגע כל כך רגיש? זוועתי.
Rasta (לפני חודשיים)
סקאוט - כתבת מדויק.
Rasta (לפני חודשיים)
אכן מרתק יעל!
Rasta (לפני חודשיים)
זלשב - כן ראיתי! זה נושא שאני מכיר ואוהב, אני חוויתי את חייו של ימאי במשך שלוש שנים בחיל הים ונהנתי מאוד לקרוא את הביקורת שלו שהחזירה אותי קצת אחורה.
סקאוט הסקוטית (לפני חודשיים)
ראסטה- היום כמעט ואין מוסריות. לא סתם כתבתי באחת הסקירות שלי על נץ שממתין לנעוץ את טפריו בקורבנו- ככה חלק לא מבוטל של האנשים היום. חסרי אכפתיות ואינטרסנטיים.
Rasta (לפני חודשיים)
חני - תודה רבה.
רוע לא חסר, הוא מציף אותנו. בתקופות האלו מוסר לא עניין אף אחד ולחיי אדם לא הייתה חשיבות רבה כל כך.
גם כיום לא חסר, יותר מידי אפילו.
yaelhar (לפני חודשיים)
נשמע מרתק.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני חודשיים)
איזה קטע, אתה ובוב כתבתם על נושא דומה, סקירה אחר סקירה...
חני (לפני חודשיים)
תענוג של סקירה רסטה. תמיד מעניין ללמוד דברים חדשים. נשמע כמו סרט הרפתקאות של אינדיאנה ג'ונס. או ספארו..נכטן שפתאום יש הרגשה שפעם העולם התחלק יותר לטובים ורעים. היום לרעים אין רטיה בעין אלא צווארון לבן וקשה להבדיל.
Rasta (לפני חודשיים)
Tamas - זה לגמרי סיפור שדורש הפקה קולנועית.
Rasta (לפני חודשיים)
סקאוט - הספר קצר ולא מספר את הסיפור במלואו. ההפלגה נפרסה על זמן של כשמונה חודשים והרבה קרה במהמלכה: תככים ומזימות, ניסיון השתלטות על הספינה ודרמות רבות אחרות - מומלץ! קריאה מהנה שתהיה.
Rasta (לפני חודשיים)
בוב - אכן מרתק! סיפורים מהסוג תמיד סיקרנו אותי.
Tamas (לפני חודשיים)
נשמע כמו שילוב של טיטאניק ושודדי הקאריביים....
סקאוט הסקוטית (לפני חודשיים)
אני לא התכוונתי לקרוא את הספר אבל הביקורת עושה חשק אז אני מוסיפה לרשימה! תודה רבה (:
סקאוט הסקוטית (לפני חודשיים)
בוב (לפני חודשיים)
נשמע מרתק!





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ