ביקורת ספרותית על איש ושמו אובה - פרוזה # מאת פרדריק בקמן
ספר טוב

---

הפעם אני אחרוג ממנהגי ואתחיל מהסוף, הספר כתוב בכישרון רב, הוא שנון, מצחיק ומומלץ לקריאה. למרות כל התשבחות הספר קיבל אצלי רק 4 כוכבים, למה?

יש לי חבר שמן או כהגדרתו "מלא במקומות הלא נכונים". הוא אדם חכם ושנון, מאז שאנחנו ילדים היה לו חוש הומור מפותח. הוא תמיד היה מגנט שסביבו כולם התגודדו בכדי לעלות את רמת הסרוטונין במוח. בגיל הנעורים הוא פיתח נטייה לצחוק על משקלו. הבדיחות שלו הן מצחיקות מאוד ומקוריות, כל מי ששמע אותו צחק בהנאה. הוא מהאנשים האלה שלא רק מספר בדיחה, הוא פשוט יודע לספר סיפור. היו פעמים שקיבלתי על עצמי לספר את הבדיחה ששמעתי ממנו במעגל אחר, ע"פ המבטים שקיבלתי הבנתי שהביצוע שלי מוריד את רמת סרוטונין במוח.

אז הבנתי שכנראה יש בו משהו שלי אין. כעבור זמן מסוים הבדיחות שלו על עצמו ירדו אצלי ממעמד מצחיק למעמד לא מצחיק, לאחר מכן הן הרגיזו אותי, בהמשך הן יצרו אצלי רחמים. הבנתי שהסיבה שהוא מספר אותן היא לא במטרה להצחיק, אלא כי הן מהוות שכפ"ץ עבורו. נראה שהוא פחד שמישהו אחר יעשה זאת קודם. כי אם הוא לא יהיה חלק מהבדיחה אז הוא יהיה הבדיחה עצמה.

בזמן שקראתי את הספר הזה, כל הזמן חשבתי על החבר הזה. הסופר החליט להצחיק את הקורא בכל מחיר. לפעמים ע"י לעג לדמות הראשית. אני מודה זה באמת הצחיק אותי ב 100 עמודים הראשונים אח"כ זה הרגיש לי קצת יותר מידי. למה הסופר החליט לרגעים לבזות את הדמות אני לא יודע. אני רק יודע שאם הסופר היה קצת חומל על הדמות הראשית אז הוא היה מקבל ממני 5 כוכבים זוהרים שמעידים על כניסת השבת.

נ.ב

מי שרוצה לדעת על מה הסיפור יכול לקרוא זאת בגב הספר.

» ביקורות נוספות של אדמה
» ביקורות נוספות על איש ושמו אובה - פרוזה #