ביקורת ספרותית על עלובי החיים [מהדורה מחודשת] מאת ויקטור הוגו
ספר טוב

---

וואו קראתי את הספר לפני שלושה שבועות, לקח לי קצת זמן לכתוב חוות דעת על הספר מכיוון שיש לי הרבה מה לכתוב עליו והייתי צריכה לעשות קצת סדר בראש, אבל היינה גמרתי את חוות דעתי על הספר והיינה יש לכם חוות דעת קצת ארוכה על הספר, מקווה שיש לכם סבלנות :).
אז לפני שאני אומרת את חוות דעתי על הספר, לפני שאני אאפיין את הדמויות ואכתוב ביקורות ומסרים שהספר רוצה להעביר לנו, אני רוצה לתת רקע על המשורר ורקע היסטורי על תקופות בהיסטוריה שמופיעות בספר וגם תקופות בהיסטוריה שלא מופיעות בספר ומהוות תפקיד חשוב בהבנת הספר.

ויקטור הוגו:
הספר עלובי החיים נכתב על ידי ויקטור הוגו שנולד ב 26 בפברואר 1802 ונפטר 22 במאי 1885 . הוא היה אחד מהסופרים המשפיעים ביותר בצרפת. הוא נודע בעיקר בגלל הספר "עלובי החיים" ו"הגיבן מנוטרדאם" שעובד עליו גם סרט של דיסני.

רקע היסטורי:
בספר מסופר לנו על תקופת הזמן של הרסטורציה הצרפתית שהייתה 40 שנה אחרי המהפכה הצרפתית. אז לפני שאני מדברת על הרסטורציה הצרפתית אני רוצה לתת רקע על המהפכה הצרפתית שהייתה אחת המהפכות שהובילו לשינוי בצרפת וגם אחת הגורמים לתופעת הלאומיות.

לפני המהפכה הצרפתית שלט בצרפת המלך לואי השישה עשר שהיה שייך לשושלת בית בורבון. לפני תופעת הלאומיות שהביאה ללאומים רבים ביקוש להכרה במדינה ריבונית, באירופה היו מדינות שונות שנוהלו על ידי מלכים ועל ידי הכנסיות. הכנסיות והמלכים דיכאו את שכבת המעמד השלישי (שכבות הנמוכות באוכלוסייה). בנוסף לכך נפרצה התודעה הלאומית של אנשים ולאומים רבים התחילו לבקש שתהיה להם מדינה ריבונית וכך ירד מעמדם של המלוכה והכנסייה. נפוליאון באותה תקופה הפיץ דרך כיבושיו את רעיונות המהפכה הצרפתית (חירות, שוויון ואחווה) בכל רחבי אירופה, ובמקביל התאמץ לדכא ולהשכיח את השפעתה בצרפת פנימה.

אחרי המהפכה הצרפתית הייתה צרפת בתקופת הרפובליקה הצרפתית הראשונה שהייתה תחת משטר רפובליקני. זאת אומרת, משטר שמנוהל על ידי נציג שנבחר על ידי רוב האוכלוסייה בצרפת (מקסימיליאן רובספייר, עמנואל-ז'וזף סיאס). אחרי תקופת הרפובליקה הצרפתית הראשונה הוקמה הקיסרות הראשונה שנשלטה על ידי נפוליאון שהכתיר את עצמו כקיסר והמשטר בצרפת היה משטר של מונרכיה חוקתית.

אחרי תקופת הקיסרות הייתה צרפת בתקופת הרסטורציה הצרפתית וזאת התקופה שבה מתחיל הספר. הרסטורציה הצרפתית קמה אחרי נפילתו של נפוליאון שנפל עקב הפסדיו הצבאיים. בגלל נפילתו של נפוליאון מלכות בית בורבון חזרה לשלוט בצרפת שנית. מלכות בית בורבון כמו שהזכרתי מקודם רצתה להחזיר את הסדר הישן שהיה בצרפת, זאת אומרת שהמלוכה והכנסיות הם מוקדי השייכות העיקריים של צרפת. אך בניגוד למלוכה שהייתה לפני המהפכה הצרפתית, המלוכה הצליחה לכבוש גם את ליבם של אנשי עסקים שחפצו ב"שקט תעשייתי" על מנת להצליח ולשקם את המדינה שחרבה ממהפכות וממלחמות בלתי פוסקות (אפשר לראות את זה דרך הספר שאדון מדלן הקים מפעל והצליח לשקם את מצבה של העיר מונפרי בצרפת.). הממשל החדש השאיר על כנו את המערכת האדמיניסטרטיבית שיצר נפוליאון, והצליח להשיג יציבות מסוימת. המלך לואי השמונה-עשר היה אדם מתון, אשר הצליח לשמור על האיזון העדין בין הפלגים הרבים בממלכה, לאורך תקופת מלכותו, לא מעט בשל תבונתו ואורך רוחו של ראש הממשלה המרקיז וייל, אשר קידם מדיניות מלוכנית קיצונית, אך הצליח לעשות זאת באופן מאוזן, מבלי ליצור עימות עם הפרלמנט ועם חוגי המעמד הבינוני. אחיו של לואי, שארל העשירי, שעלה לכס המלוכה עם מותו של לואי, לא הצליח לשמור על האיפוק והריסון הראויים ובעקבות זה קמה מהפכת יולי 1830 שהביאה למשטר מונרכיה חוקתית שנשלטה על ידי לואי פיליפ. במהלך שלטונו של לואי פיליפ צרפת הייתה במצב לא טוב מבחינה כלכלית, היו הרבה בעיות כלכליות שנבעו מקציר גרוע בין השנים 1827 – 1832 אשר גרם למחסור במזון ולעלייה ביוקר המחיה (אפשר לראות זאת ספר דרך תנאי המחייה של מריוס ושל משפחת ת'נדרייה). גם מגפת כולרה שפרצה בפריז בקיץ 1832, אשר גרמה למותם של הרבה מתושבי העיר ופגעה בעיקר בשכונות העניות. בעקבות צורת השליטה הרעועה של לואי פיליפ נבע המרד הרפובליקני בפריז של יוני 1832 שהיה נגד השלטון המונרכי. רב המשתתפים במרד היו צעירים אידיאליסטים, רובם סטודנטים שהושפעו מרעיונות המהפכה הצרפתית. המטרה של המרד היא להקים משטר חדש (רפובליקה) הנשלטת על ידי רב העם ולהוריד את השלטון המלוכני המדכא.

זה סיכום של הרקע ההיסטורי לספר עלובי החיים, אם עוד לא קראתם את הספר ממליצה לכם לקרוא קודם כל את הרקע שסיכמתי, שיתן לכם בסיס להבנת הסיפור יותר טוב.

מצטערת אם הרקע יצא לי ארוך מאוד אבל זה המיטב שהצלחתי לסכם, כמובן שההיסטוריה של צרפת הרבה יותר מורכבת ממה שכתבתי ומלאה בהרבה יותר פרטים.

חוות דעתי על הספר :
הספר מאוד ארוך 667 עמודים זה הרבה ויש בו מידי פעם קטעים קצת מייגעים ומשעמים כמו למשל ההתחלה של הספר ובאמצע הספר הקטע עם המתרס. אבל יש בו גם חלקים מאוד מעניינים ואפילו מרתקים שנותנים לך זווית מעניינת להסתכל על החיים. יתר על כן, הספר מלמד אותך המון על ההיסטוריה של צרפת, לפני שקראתי את הספר היה לי רקע קצת על צרפת מלימודי היסטוריה ואומנות אבל חוץ מזה לא ידעתי עליה לעומק אז בשביל להבין יותר טוב את הספר, חיפשתי באינטרנט ולמדתי על ההיסטוריה של צרפת דרך ויקיפדיה, כך שחלק מהמידע שנתתי כרקע זה מהויקיפדיה

דמויות בספר:
כמובן שמה שבונה את הספר להיות ספר מוצלח הם הדמיות שבו.

ז'ן ולז'ן: אסיר משוחרר שריצה בכלא 19 שנות מאסר, בגלל גניבת לחם שגנב כדי שיהיה אוכל לו ולאחותו האלמנה ולשבעת ילדיה. בעקבות זה הוא נכנס לכלא במשך 4 שנות מעצר, במהלך שהותו בכלא ניסה לבצע ניסיונות בריחה ובשל כך התארך שהותו בכלא. בעקבות פגישה עם כומר, הוא התחיל לשנות את חייו ואת תפיסת חייו והחל להיות איש מאמין (בנצרות) שהאמין בנתינה לזולת ובעזרה לחלשים. הוא שיקם את העיר מונפרי בכך שפתח מפעל וניהיה ראש העיר של העיר אותה שיקם.

ז'אבר: איש מערכת החוק. שוטר קפדן וחסר רגש שהחל כסוהרו של ולז'אן ורדף אותו עד שהתאבד.

פנטין: אם חד-הורית שהפקידה את ילדתה בידי משפחת ת'נדרייה. אחרי פיטוריה הידרדרה לזנות ובסוף נפטרה ממחלה קשה.

קוזט: בתה של פנטין. סובלת מהתעללות בידי משפחת ת'נרדייה עד אשר היא מחולצת על ידי ולז'אן שהופך לאביה. ובהמשך מתאהבת במריוס.

אדון וגברת ת'נדרייה: זוג נוכלים שבידם הפקידה פנטין את בתה. האב הוא מנהל פונדק רמאי שעסק בבזיזת גופות בזמן מלחמות נפוליאון. אשתו היא בורה כפרית, מרשעת ואכזרית המתעללת בקוזט. למשפחת תנרדייה 3 ילדים: אפונין, אזלמה וגברוש. הזוג פושט רגל והפונדק נסגר ובעקבות כך המשפחה חייה בעוני מדרדרת לפשע.

מריוס: נער פריזאי, בן לבורגני אמיד וגיבור מלחמה (שניצל על ידי תנרדייה, כשזה בא לבזוז אותו), שבחר לחיות כסטודנט חסר אמצעים בעקבות דעותיו האידולוגיות בסוף נהיה כמהפכן. מתאהב בקוזט.

אפונין: בתו של תנרדייה, בספר מוצגת כילדה מפונקת, שהוריה מעדיפים את טובתה על פני זו של בתם המאומצת קוזט. היא נהפכת לאסופית רחוב בעקבות פשיטת הרגל של הפונדק ונהפכת להיות נוכלת כמו הוריה, היא מתאהבת במריוס. מתה מכדור הנורה בידה ואשר יצא דרך גבה כאשר ניסתה להציל את חייו של מריוס בעת המהומות.

אנז'ולרה: לא יודעים הרבה על עברו אבל יודעים עליו שהיה בחור אידיאליסט והיה מנהיג מהפכת הסטודנטים של 1830 ו-1832. נהרג במלחמת המתרס.

גברוש: בנם של מר וגברת ת'נדרייה ואחיהם של אפונין ואזלמה. הוא ילד עני שמסתובב לרוב ברחובות בגלל שלא רצוי בבית. הוא מתחבר לחברים של ABC ושותף במאבק של המרד הרפובליקני בפריז של יוני 1832.

.
ביקורות ומסרים:

הספר מביע ביקורת על המערכת השולטת בצרפת המונרכיה ועל מערכת הצדק שבא (בית משפט, בית כלא וכו') ואפשר לראות את זה דרך סיפורו של ז'ן ולז'ן, משפחת ת'נדרייה, פנטין, קוזט ומריוס.
דרך סיפורו של ז'ן ולז'ן (אפשר לראות באיפיון דמותו של ז'ן ולז'ן) אפשר לראות ביקורת על מערכת החוק שהכניסה אותו לכלא בגלל גניבה בסיסית (לחם) שנועדה כדי להתקיים ולחיות. בנוסף לכך, אפשר לראות דרך סיפורו את היחס של צרפת לאסירים עניים ולשכבות החלשות באוכלוסייה. דרך סיפוריהם של משפחת ת'נדרייה ומריוס אפשר לראות ביקורת על מערכת החוק, כך שהם חיו בעוני ושהשלטון באותה תקופה המלוכה, לא דאגה להם שהם היו חלק מהשכבות החלשות באוכלוסייה והפקירה אותם ברחובות במקום לעזור והיא הפקירה עוד אלפי עניים אחרים.

המסר הראשון שהספר מעביר הוא על כך שחזרה בתשובה גורמת לנו להיות בני אדם מוסריים ומתחשבים יותר.
תמיד כשאנחנו חושבים על דתות ועל חזרה בתשובה אנחנו שואלים את עצמנו האם הדת גורמת לנו להיות אנשים מוסרים יותר או ההפך להיות אנשים לא מוסרים?
אז כן הדת גורמת לנו להיות אנשים מוסרים יותר ואפשר לראות זאת דרך סיפורו של זן ולזן שחזר בתשובה ונהיה בן אדם מוסרי יותר. אם זאת, הדת גורמת לנו להיות גם אנשים לא מוסרים ולא פלורליסטים ואני לא מצליחה למצוא לזה דוגמא בספר, אבל אני יכולה להגיד את זה על המצב בעולם, אירגונים שהיו קיימים בהיסטוריה ושחלקם עדיין קיימים כיום או שנשאר מהם זכר. דוגמה טובה לכך היא אירגון KKK שהוא אירגון דתי קיצוני שגזעני בעיקר כלפי שחורים וגם כלפי יהודים. דוגמא נוספת לכך שהיא יותר קיצונית היא מפלגת הנאצ'ים בראשותו של היטלר, ויש עוד ארגוני טרור מדתות אחרות כולל היהדות והאיסלאם. אני מסכמת את דברי בנושא זה בכך שהדת גורמת לנו להיות בני אדם מוסריים אך גם גורמת לנו להיות בני אדם לא מוסריים, שלא רואים בעיניים.

המסר השני שהספר מעביר הוא על תודעה לאומית. הספר מחזק את התודעה הלאומית שכל לאום צריך להתאגד ולהקים מדינה משלו. בספר אפשר לראות שמריוס מושפע מרעיונות המהפכה הצרפתית והוא מתחיל להאמין בכך שצרפת צריכה להיות נשלטת על ידי העם ושכל אזרח יש זכויות בסיסיות בהם הוא נולד.

מילות סיום:
לסיום, אני מאוד נהנתי לקרוא את הספר, ממליצה לכם מאוד לקרוא את הספר אבל זה דורש הרבה סבלנות, אם אתם מעדיפים לראות את הסרט, ראיתי את הסרט אחרי שקראתי את הספר. אז לפי דעתי הסרט הוא ממש יפה ועשוי טוב והשירים בו מאוד יפים אבל הוא לא משתווה לספר הספר לפי דעתי הרבה יותר טוב ויש הרבה מאוד קטעים קצרים שיש בספר אבל אין אותם בסרט, נוו טוב אי אפשר להכניס את הכל לסרט אחד :). לגבי מחזות זמר לא ראיתי אותם, בשביל לראות אותם אתם יכולים לנסוע לחו"ל או להסתפק ולראות את המחזה בארץ (במידה ועדיין קיים) או לצפות בו דרך היוטיוב.

שנה טובה וחופש נעים.

» ביקורות נוספות של סימליה
» ביקורות נוספות על עלובי החיים [מהדורה מחודשת]