ביקורת ספרותית על לוחמי החלל מאת רוברט היינליין

---

העולם נכנס לכאוס, כנופיות של עברייני נוער הטילו אימה על אזרחים שומרי חוק שחששו מביתם וזאת למה? כי עובדים סוציאליים שהיו מופקדים על חינוך טענו שהפעלת כוח כלפי ילד סורר היא ביסודה טעות וצריך ללטף ולא להעניש, כי מערכת החינוך כשלה בלתת גיבוי למחנכים, כי השלטונות העדיפו לשמור שיהיה סדר מאשר לאכוף את החוקים, כי המדענים הבטיחו אוטופיה והיא התפוצצה לאזרחים בפנים. המצב החמיר לאחר מלחמת העולמות, נפילתם של רבים מהלוחמים בקרבות או בשבי וההסכמים שנלוו להם. חיילים משוחררים, זועמים על הסכמי תום הקרבות חזרו לביתם ושם פגשו את כאוס האלימות והם החליטו ליטול את החוק לידיים ולהקים משמרות מתנדבים.. הם ידעו להילחם וברגע שהם תלו חיילים לשעבר שסירבו להצטרף אליהם הוקם הבסיס לפדרציה העולמית, אתם מבינים? 'כשמתעורר הצורך, גבר - גבר אמתי - יורה בכלב שלו בעצמו: הוא לא שוכר בא כוח שאולי יעשה את זה לא כמו שצריך'... כדאי לשמור על הפדרציה של טרה (כדור הארץ) ושאר המושבות שלה בחלל, הוקם צבא הפדרציה ובתוך הצבא, החיר"ן (חיל רגליים נייד) הוא הכלי העיקרי לשמור על הסדר, לשמור על עקרונות הפדרציה, לשמור על הגבולות ולהנחיל את היסודות שכל עוד אני הילד הכי חזק בגן אז כל הצעצועים הם שלי ואם אתם לא אתי אז אתם נגדי..
לכאורה זה נקרא אימפריאליסטי ויהיו קוראים, כפי שהיו בעבר, שיטענו שמדובר באמירה פשיסטית, אבל לי זכור במיוחד ג'ק ניקולסון המגלם מפקד יחידת נחתים בגואנטימו קובה, בסרט 'בחורים טובים' עומד מול טום קרוז ששיחק בתור עורך דין ונבח עליו שאת רשת הביטחון הדמוקרטית שמגינה עליו הוא וחייליו מספקים בעודם עומדים על החומה וע"כ שלא יטיף לו מוסר בדבר קיום פקודה בלתי חוקית 'שמיכה אדומה' כי חיילי המרינס תלויים אחד בשני ועל מנת שלא יהיו תלויים אחד ליד השני יש צורך לחשל אותם בקדרים בלתי פוסקים וחייל מרינס חלש יעבור שטיפת מוח מחודשת על מנת שברגע האמת לא יכשיל את חבריו...
בעוד שאצל חיילי הנחתים נלחמים בכוח על כל חייל ומקיזים את דמו עד תום, אצל היילין לא מחייבים אף אחד להישאר, אתה רוצה לפרוש מהחיר"ן? תפדל, תפרוש אבל תאבד את זכותך לבחור לנצח ואז תהייה אזרח פשוט חסר דאגות אבל גם חסר יכולת לבחור ולהיבחר לשירות הפדרלי של הפדרציה...אבל אם החלטת להישאר אז אתה תסבול ותסבול הרבה כי חייל החיר"ן שלצדך הוא הדבר הכי קרוב למשפחה שיש לך ואתה תמות בשבילו אז לפחות תמות בכבוד ולא לשווא, תהרוג הרבה ג'וקים עמך.
חואן ריקו, גיבור הספר, מחליט להתגייס לחיר"ן ובמקביל למסלול ההכשרה שהוא עובר (על אף שהספר נכתב בשנת 1959 דומה שצה"ל שאני הכרתי בתחילת שנות התשעים עדיין לא השתחרר מהשפעתו), אנחנו נחשפים לתיאוריית ההיסטוריה והפילוסופיה המוסרית; מוקסם קראתי את התיאוריה הדמיונית שהיינלין שטח בפני כקורא - בל נשכח שהספר נכתב בשיא ימיה של המלחמה הקרה בין ארה"ב לברה"מ והיינלין אמריקאי מובהק יישם בספר את משנתו בעד ארה"ב, מיוצגת בספר ע"י הפדרציה, חזקה שצריכה להתעלם מנאורות ולהשתמש בכוח צודק על מנת להשליט צדק וסדר בחלקי העולם הנידחים למול ניסיונות ברה"מ, בספר האויב הם חרקים ענקים 'גוקים' שפועלים בדוקטרינה קומוניסטית מופעלים ופועלים כאחד בצורה מתוזמנת על מנת לכבוש ולהשמיד בלי זכר או ידיעה לגבי מצב שבויים של הפדרציה, אותם הם שבו, וכ"כ לצד שכבת החרקים הלוחמים ישנה שכבת החרקים הפועלים אשר מתקיימים לצד הלוחמים ומהווים קבוצה אחת, לכבוש את אותם השטחים.
לצורך כתיבת הספר המציא היינלין טכנולוגיית חלל ונשק מודרניים שעד היום המעצמות מנסות לפתח בחוסר הצלחה, בהשפעה ישירה מהספר. טקטיקות של לוחמת חי"ר ושיוט בחלל מקבלות במה רחבה והרבה פילוסופיה על מעמד הלוחם, מחויבותו של הלוחם לשמור על אחיו לנשק כי מלבדם אין לו דבר בעולם. האם שבויים שלא שוחררו במלחמה הם סיבה מספיק טובה לפרוץ במלחמה חדשה או להמשיך מלחמה קיימת? מה הגבול שאתה שם? ומדוע רק חיילים הם בעלי זכות בחירה? התשובה לפי היינלין היא שרק חיילים הם אנשים שהוכיחו שעל ידי התנדבותם לשירות קשה ,הם העמידו את טובת הכלל לפני תועלתם האישית...
אני מאד נהניתי מקריאת הספר, לא קל היה לי בקריאה ראשונה ועל כן קראתיו קריאה שנייה.

» ביקורות נוספות של ישי
» ביקורות נוספות על לוחמי החלל