ביקורת ספרותית על המקום המסוכן ביותר בעולם מאת לינדזי לי ג'ונסון
ספר בסדר

---

ברומן ביכורים ראוי לשבח, מציגה לינגזי לי ג'ונסון את עולמם המטלטל של בני נוער בכיתה יא'-יב', שחווים את שנות התיכון אחרי מקרה התאבדות של תלמיד כמה שנים לפני כן. מולי ניקול, מורה לספרות צעירה וחדורת מוטיבציה, מגיעה מלאת חזון אל העיירה מיל ואלי הקטנה, שנחשבת אחד המקומות הטובים לגדל בהם ילדים. היא רוצה לא רק ללמד, אלא גם להיות אוזן קשבת, כתף תומכת, אדם שיהיה מסוגל לשנות את עולמם של בני הנוער שאותם היא פוגשת. אבל מבחוץ אל הפנים, נדמה כי מולי לא באמת מכירה את תלמידיה. הקורא נחשף אל הסיפורים שמאחורי הפנים שפוגשת מולי בכל בוקר, את היחס שלהם עם ההורים, חבריהם והם עצמם; את חיי היום-יום השונים לחלוטין מכל מה שמולי יכלה היתה אפילו לדמיין, והאמת המזוויעה של מעשיהם מחוץ לכיתת הספרות הקטנה.

הקורא חווה את הסיפור במן פינג-פונג מרגש: פעם דמותה של מולי ניקול, ופעם דמות אחד מהתלמידים שלה וסיפורו שלו המציג את מקומו בעולם, ורוקם אותו כאדם אינדיווידואלי ובלתי צפוי לתוך מארג החיים במיל ואלי בכלל, ולתוך כיתתה של מולי בפרט. אין ספק שההצצה הכמעט חולנית לתוך חייהם של בני נוער יוצרת הרבה אמפטיה: הטעויות שהקורא כמבוגר יכול כבר לזהות מרחוק, האסונות שכיום הקורא כבר יודע שהיו בקלות יכולים להימנע. גם תהליך ההתבגרות וההתוודעות לעצמנו כבני אדם עצמאיים בתוך הראש המבולבל של בני נוער מרתק בפני עצמו. יש משהו מאוד מפחיד, בלהביט דרך חור המנעול על החיים הסודיים והנסתרים של בני נוער, שעוברים את השינויים הכי קיצוניים שהם כנראה יעברו, ולהיזכר כקורא באותם שינויים עצמיים שאולי עדיין ממשיכים להשפיע.

עם זאת, משהו גם מרגיש לי חסר. הקריאה מהנה מאוד, אבל התחושה שלי היא שהמציצנות היא דווקא הסיבה העיקרית לעניין בתוך הספר. אני כן מאמינה שדמותה של מולי ניקול, המורה לספרות שכל כך מנסה להכיר את תלמידיה, קיימת על מנת ליצור תחושת ניכור בין תפישתה את תלמידיה ובין האמת. אבל זה לא מספיק כדי להצדיק כמה את הפואנטה שהסיפור מנסה לעטות על עצמו. הספר מעמיד פנים כספר על התבגרות, חשיפת האמת, תפישתנו את עולמם של בני הנוער וגם מעט ביקורת על מערכת החינוך. אבל אם מסירים את המסכות מהסיפור, מגלים סיפור שמטרתו למכר את הקורא לתחושת הלכלוך של גילוי הסודות הכמוסים של הדמויות, קצת כמו מגזין רכילות ספרותי. זה לא בהכרח דבר רע, ולא נוטל נתח מהנאת הקריאה, אבל כן מותיר את הקורא עם תחושת חוסר משמעות בסיום הקריאה. כשמדובר בחיים שלמים שנגזרו והודבקו מחדש שוב ושוב, בבני אדם שהתפרקו וחוברו מחדש כאנשים, עברו טלטלות קשות וחוו זעזועים, בעייתי מאוד להותיר אותם בתוך עלילה שלא מתאמצת לתת משמעות לכל מה שהתרחש.

לסיכום, ספר חביב מאוד, קריאה קולחת וכייפית ומטלטלת: אבל לוקה בחוסר מהות בסיסית, שמשאירה טעם קצת תפל עם סיום הסיפור.

קהל יעד: נוער (הייתי ממליצה לנוער קצת יותר מבוגר. הפתיע אותי שהספר מקוטלג כספר נוער, אבל נו טוב) ומבוגרים.

המקום המסוכן ביותר בעולם, מאת לינדזי לי ג'ונסון, בהוצאת הכורסא.

» ביקורות נוספות של קוראת נמרצת
» ביקורות נוספות על המקום המסוכן ביותר בעולם