ביקורת ספרותית על המקום המסוכן ביותר בעולם מאת לינדזי לי ג'ונסון
בזבוז של זמן

---

***המקום המסוכן ביותר בעולם***

אמ;לק: כן או לא? הכי לא, בחיים ספר לא עצבן אותי ככה

תקציר מגב הספר:
מיל ואלי נחשב לאחד המקומות הטובים ביותר בארצות הברית לגדל בהם ילדים. אבל עבור רוב תלמידי התיכון המקומי, שמנסים למצוא את מקומם בתוך המארג החברתי של בני גילם, גן העדן הזה הפך למקום מסוכן ואכזרי. ( =^.^= נו ברור, זה תמיד ככה בתיכון=^.^= ) שלוש שנים קודם לכן התאבד חברם לכיתה טריסטן בלוך אחרי שסבל מבריונות רשת שלרבים מהם היה חלק בה ( =^.^= בריונות רשת זה רע! היא גורמת לאנשים להתאבד! =^.^= ) , ומאז הם מנווטים את חייהם בעולם שבו לכל פעולה, שמועה או רגש יש את הפוטנציאל לעלות לרשת, להתפשט ברחבי בית הספר ולמרר את חייהם.
אל תוך המארג הסבוך הזה נכנסת מורה צעירה וחדורת מוטיבציה בשם מולי ניקול ( =^.^= דמות מקורית מאוד כפי שאתם ודאי מבינים מיד=^.^= ) , שמנסה להגיע אל לבם של תלמידיה מבלי לדעת על הטראומה והאשמה שרודפת אותם בשלוש השנים האחרונות מאז התאבדותו של טריסטן. יחד עם תלמידיה גם היא נחשפת לפוטנציאל ההרסני של הרשתות החברתיות. ( =^.^= רשתות חברתיות זה רע! פויה מארק צוקרברג! go יוני דואר! =^.^= )

המקום המסוכן ביותר בעולם מציג עלילה קלידוסקופית ורב-קולית ( =^.^= כשבפועל כל הקולות מדברים בקולה המטיפני והחד-גוני של הסופרת, שבייסיקלי בעיקר אומר שכל מה שבני נוער עושים זה רע ופויה=^.^= ) , שחודרת לקרביים של בית הספר התיכון וחושפת את בני האדם האמיתיים העומדים מאחורי הסטראוטיפים שהודבקו להם ( =^.^= כמעט מתתי מצחוק עכשיו. זה הספר הכי סטריאוטיפי שקראתי בחיים שלי!=^.^= ) . בכשרון נדיר מצליחה לינדזי לי ג´ונסון להפוך דרמת נעורים יצרית לכדי רומן מרתק ומעורר מחשבה. ( =^.^= או אם תתנו לי לנסח את זה אחרת: מאז ימי הביניים לא כתבו ספרים מטיפניים ומרובעים כל-כך=^.^= )

לינדזי לי ג´ונסון היא סופרת ומורה לכתיבה ( =^.^= אהה, אז משם הנטיה להטיף נגד החוליים הרעים שבנעורים=^.^= ) בעלת תואר שני באמנויות מאוניברסיטת דרום קליפורניה. המקום המסוכן ביותר בעולם הוא רומן הביכורים שלה. זכויות ההפקה של הספר נמכרו לרשת HBO.( =^.^= HBO, תפסיקו להתעסק בקקה ותחזירו לנו איזה משחכס!=^.^= )

ומה אני חשבתי:
שוב ספר גרוע שעזבתי באמצע, והפעם לאחר מספר שיא של 3 פרקים בלבד! אבל באמת, אם הייתי רוצה שיטיפו לי, הייתי הולכת למטיף מקצועי.
נדמה שהסופרת כתבה את הספר בעקבות משימה באמת או חובה. חובה עלייך לכתוב ספר ובו תלמדי את קוראייך:
1. שבריונות, במיוחד בריונות רשת, היא מסוכנת כי הקורבנות שלה יכולים להתאבד
2. שכשמורה שוכב איתך הוא אף פעם לא באמת אוהב אותך, הוא תמיד סוטה שמנצל אותך ושוכב במקביל עם עוד מלא בנות
3. שמותר לך להרגיש חסר בטחון במראה החיצוני שלך או בהתנהגות שלך, כולם מרגישים ככה לפעמים, אפילו המקובלים!
4. שמי שמחפש תשובות לשאלות של המורה בויקיפדיה או קורא ומשנן את החומר מהספר לפני השיעור כדי לקבל ציון טוב הוא טיפש, ורק אדם *מיוחד*, כלומר כזה שחושב על דברים *מיוחדים*, כמו אוריגמי או למה היקום כזה גדול, שווה משהו וחכם באמת. אז זה בסדר להיות עצלנים וממוצעים העיקר ש*תחשבו באמת*.
הסופרת הצליחה מעל ומעבר לדפוק את ארבעת המסרים האלה לתוך הראש של הקוראים בפטיש שניצלים כבר בשלושת הפרקים הראשונים.
מעולם לא קראתי ספר שצלל עמוק כל-כך לתהום הקלישאות, אל מצולות שאיש טרם ראה:
בפרק הראשון, ילדה מקובלת שהיא כמעט כמו כולם אבל קצת לא, מקבלת מכתב אהבה מהחנון השכבתי, מראה אותו לחברים שלה, והם לועגים לו עד שהוא מתאבד. לא קראנו כבר ספר כזה? אה, נכון, 19 דקות של ג'ודי פיקו! ובטח עוד טריליוני ספרים אחרים.
בפרק השני, מורה צעירה אבל חדורת עליזות ומוטיבציה, חנונית לשעבר בעצמה, נחושה ללמד את התלמידים שלה *לחשוב בעצמם*.
בפרק השלישי, נערה מקובלת שוכבת עם המורה שלה, והיא חושבת שהוא אוהב אותה אבל כמובן שמה שבאמת אכפת לו ממנו הוא שאשתו לא תגלה ושלא יפטרו אותו, ובסוף הפרק ליבה נשבר וגם אני.
מעולם לא קראתי ספר שזלזל כל-כך בבני נוער: אתם לא מבינים את השלכות המעשים שלכם, או שום דבר אחר באופן כללי, אפילו את עצמכם. אתם עדיין לא יודעים מה אתם רוצים מעצמכם, רודפים מטרות ריקניות כמו ספורט או קולג' יוקרתי במקום לחשוב על אוריגמי. אתם רק רוצים שיאהבו אתכם, ההורים שלכם שתמיד מרוחקים, בני הזוג שלכם שהסקס איתם אף פעם לא מושלם (אגב, בספר סקס לא מושלם, לרבות בחורה שלא גומרת, מעידים בהכרח על עיוות משמעותי במערכת היחסים), אבל בגלל שאתם בני נוער אתם עדיין לא מבינים מה זו אהבה. אתם כאלה קטנים ומגוחכים.
כל המסרים המשפילים האלה מתפרצים מכל סצינה וסצינה בספר, עד ש*אני* הרגשתי קורבן בריונות של הסופרת. במה היא עד כדי כך יותר טובה מבני 17 שהיא מרשה לעצמה לצייר את העולם שלהם בצבעים כל-כך שטחיים ומזלזלים?
אני אוהבת ספרי תיכון, אוהבת מאוד, ולכן לקרוא את הספר הזה היה חוויה אפילו יותר טראומטית בשבילי, כמו הפעם ההיא שגיליתי שיש עוד סרט שבו לינדזי לוהאן משחקת תאומות זהות כשהיא כבר גדולה, וציפיתי לאיזה אבא מתארס 2 ובפועל קיבלתי סרט אימה על רוצח מטורף שקצץ ללינדזי ידיים ורגליים. הדבר הטוב היחיד שאולי יצא מהדקות היקרות שבזבזתי על הספר הוא שאתם לא תאלצו לעשות את זה גם

» ביקורות נוספות של חתול השיממון
» ביקורות נוספות על המקום המסוכן ביותר בעולם