ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 17 ביוני, 2018
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
#
כשהייתי בכתה ט' מצאתי בילקוט שלי פתק חיזור מאחד שלמד אתי בכתה. הוא היה "הילד המוזר" – לא הוציא מלה מהפה גם לא כתשובה לשאלה ישירה של מורים. הוא פשוט נעץ מבט בשולחן שלו ושתק. לא הביט בעיניים, לא הגיב להצקות. התלמידים צחקו עליו והתעלמו ממנו, וגם המורים אחרי ניסיון-שניים. כשקיבלתי את הפתק שלו נדהמתי והתבלבלתי. כי לא החלפנו מילה או מבט למרות שלמדנו באותה כתה. לא הגבתי לפתק שלו. גם בגלל המבוכה והבלבול וגם – אם להיות כנה - כדי לא לסכן את המעמד שלי, שנראה לי אז הדבר הכי חשוב בעולם. טמנתי את הפתק עמוק במגירה, העמדתי פנים שהוא לא היה. והמשכתי כמו קודם כלומר – שום קשר לנער הזה. בשליש השני של כתה י' הוא התאבד. כולם דיברו על זה ואני שתקתי. וכשאמא שלי שאלה אותי אמרתי לה שלא היכרתי אותו, מה שהיה אמת ושקר בתשובה אחת. לא חשבתי – ואני עדיין לא חושבת – שההתאבדות היתה בגללי. אבל הציקה לי בכל זאת הרגשת אשמה לא ברורה, ולא דיברתי על זה אף פעם עד עכשיו.
סיפור דומה לזה מניע את העלילה בספר הזה. הוא מחובר פה לבריונות רשת ולאורח החיים של תלמידי תיכון אמריקאים מהמעמד האמיד, הכולל שפע אלכוהול, מוסיקה בווליום שאי-אפשר-לשמוע אם עברת את גיל 30, מין כמטבע עובר לסוחר ואישור עד כמה את/ה אהוב/ה ושווה, ושפע ריקנות ואי ידיעה מה לעשות בזמן פנוי ואיך להפוך חיים דלים למשמעותיים.
החיים בתיכון מתקיימים בעולם מקביל לעולם שאנחנו חיים בו, ותלמידי התיכון יחיו בו בעוד מספר שנים. נערים ונערות משתדלים ליישב סתירות ובלבול בהם הם נתקלים, וזר לא יבין. למבוגרים – הורים, מורים - אין דריסת רגל אמיתית בעולמם. העובדה שהמבוגרים בחיי בני העשרה עברו, בזמנם, את המסלול אותו עוברים ילדיהם אינה גורם המשפר את ההבנה. הטבע משכיח את התקופה הזו, כמו את כאבי הלידה, ומה שנשאר זה מעט זכרונות מחוייכים או עצובים, שאין בהם את ההקשר הזה ההופך את ההתבגרות למה שהיא – תקופה בה צעירים מנסים להיות או לפחות להיראות בוגרים, אבל כל מה שהם משיגים זו תקופה קצרה ומתומצתת של אי שפיות נורמטיבית.
הספר הזה אינו ספר נוער. בני נוער שיקראו אותו אולי יכעסו כמו חתול שיממון שכתבה בביקורת שלה "בחיים ספר לא עצבן אותי ככה". כי יש כללים ל"ספר תיכון", והספר הזה אינו מציית להם. הוא גם אינו מתחנף לקוראיו כמו "13 סיבות" המלודרמטי. הוא מצלם צילומי רנטגן לאורך השנים ובודק מה נשתנה - מי עבר בשלום, מי נשחק ונעלם, מי המשיך את אי השפיות ואיך בסופו של דבר נראית החברה שלנו כי "ילדים זה שמחה" לא? בכל אופן הם מראה העתיד.
43 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
yaelhar
(לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
זשל"ב היושר מתאים לך.
לא קשה כל כך לנבא איך יגיבו מתבגרים לחלק מהסיטואציות. ובתחרות בין אמפתיה פומבית לדחוי הקבוצתי לבין המעמד החברתי המעמד מנצח בתשע מתוך עשר פעמים. |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
יעל - נראה לי שאולי אמרתי את מה שאמרתי, כי אני יודע שהוא התאבד. יכול להיות שאם לא הייתי יודע מה הולך לקרות, הייתי כנראה נוהג כמוך.
|
|
|
yaelhar
(לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
חן חן, טופי!
|
|
|
טופי
(לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
תודה רבה יעלהר!
|
|
|
yaelhar
(לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
רב תודות, יונתן בן.
|
|
|
yaelhar
(לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
רב תודות Pulp_Fiction
היום עם ידע תיאורטי ודי הרבה נסיון אני (חושבת שאני) יודעת לאבחן מה היה שם. אבל גם היום, גם עם אנשי מקצוע, לא בטוח שאפשר היה להציל אותו. גם היום יש אחוז קטן של מתבגרים שמתאבדים. השאלה החשובה יותר מהמתאבד היא עיי החורבות שהוא מותיר אחריו בצורת אשמה וחרדה. אני הייתי במקרה בקו האש ובחרתי בחירה (אולי) שגויה. זה קורה בממוצע ב-50% מהבחירות שלנו. |
|
|
yaelhar
(לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
תודה רבה, חני.
זהו שאני טוענת שאי אפשר להיכנס באמת לעולמם של בני נוער. אפשר לדעת הכל על מטלות על לחץ בלימודים ועל שאיפות לעתיד ולא לדעת כלום על עולמם הפנימי האמיתי. כהורים אנחנו משלים את עצמנו שהידיעה הזאת על הפרטים היא הבנת העולם הפנימי שלהם. מה שצריך זה לעצום עיניים ולקוות שהם יעברו את זה בשלום (מה שרובם אכן עושים) |
|
|
yaelhar
(לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
וונדי פן, שימחת אותי.
|
|
|
yaelhar
(לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
תודה רבה, צב השעה
|
|
|
יונתן בן
(לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
סקירה נוגעת ומרגשת, בעיקר הסיפור האישי.
|
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
ואו, יעל.
הסיפור שהבאת כאן באמת צובט בלב.כל הכבוד על האומץ ותודה ששיתפת. אף אחד לא באמת אשם במותו, בטח שלא התלמידים. אולם כן הייתי מצפה מהמחנכים לגלות יותר אכפתיות. זה היה ילד שכנראה נאכל מבפנים שנים ארוכות ולא היה בו אפילו מספיק בטחון לבקש עזרה. כולם ראו את זה ופשוט עשו מעשה שלושת הקופים.
|
|
|
חני
(לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
להיכנס לעולמם של בני נוער
צריך לשים עצמנו המבוגרים בנעלים שלהם.
הם מוטרדים מאלפי דברים שמסיחים דעתם החל בדימוי העצמי, החברתי, הלחץ בלימודים והמטלות האינסופיות שהנוער מתמודד אתם...עשיתי לבתי הפתעה קורס צילום מתקדמים מאוד יקר לי ולא קלטתי כמעט עד שהקורס החל כמה חששות היו לה.. ואיך לא הבנתי קודם שאלתי עצמי. הסקירה יפה ונראה לי שהספר גם . ההתאבדות היא לא עלייך נראה לי במקרה שלו הכתובת הייתה על הקיר הרבה לפני. |
|
|
מורי
(לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
יעלה, איזה פסיכולוג? בבתי הספר אין פסיכולוג.
צב, למה להדליק מנורה אדומה? יש שקטים שרוצים שיניחו להם.
|
|
|
המורה יעלה
(לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
מחשבות-
התפקיד של פסיכולוג ויועץ חינוכי הוא כנראה לא להסתכל על דברים כפשוטם אלא על הפסיכולוגיה שמאחורי הדברים, שאם לא כן -למה הם פסיכולוגים או על תקן פסיכולוגים?
|
|
|
וונדי פן
(לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
נגעת לליבי מאד.
|
|
|
צב השעה
(לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
ביקורת מעולה.
מחשבות, דווקא השקט של "השקטים במיוחד" אמור להדאיג ולהדליק נורה אדומה בקרב הצוות החינוכי. |
|
|
מורי
(לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
סקאוט, בתור יועץ חינוכי לשעבר, בלתי אפשרי להגיע לכולם ולשקטים במיוחד. אם לא מצביעים
על הילד, איך אפשר לדעת? מי שלא רוצה לדבר, לא נדע לעולם מה קורה בלבו.
|
|
|
yaelhar
(לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
סימנטוב חן חן.
צודק שאין קשר בין אשמה להיגיון. וזה מה שמסוכן באשמה: אין פעולה שאפשר לעשות כדי לבטל אותה. אני מסכימה גם לדעתך לגבי אי ההבנה של הורים. כשאנחנו ילדים אנחנו לומדים טוב טוב מההורים שלנו איך להיות הורים. ברגע שנולדים לנו ילדים אנחנו נוטשים "אותנו" והופכים להורינו. וככה המון ניסיון וידע נזרקים לפח. |
|
|
yaelhar
(לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
תודה רבה, זשל"ב
בדרך כלל יש יותר מסיבה אחת למעשה כזה. ויפה שאתה לא היית מתייחס למעמד, היית מגיב לפתק ומנסה לברר מה העניין. מסתבר שאתה מתבגר יותר מוסרי וחזק ממה שאני הייתי... |
|
|
yaelhar
(לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
גלית תודה רבה.
|
|
|
yaelhar
(לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
בנצי גורן חן חן.
|
|
|
yaelhar
(לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
תודה רבה, לי יניני.
|
|
|
yaelhar
(לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
תודה רבה, ברברה.
לדעתי ילדים אינם יותר אכזריים ממבוגרים. הם פשוט עוד לא למדו להסתיר את אכזריותם. וכשאנחנו ילדים אנחנו לומדים להסתיר כל רמז לשוני שיש בנו, כדי שהלהקה לא תתקוף אותנו. לפני שלמדנו את זה - הם תוקפים.וזה כל הסיפור. |
|
|
yaelhar
(לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
תודה רבה, מחשבות.
"13 סיבות" כל כך ביאס אותי בגישה הבנאלית לנושא, שלא התקרבתי לסידרה. אולי אנסה אותה בכל זאת. |
|
|
yaelhar
(לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
תודה רבה, סקאוט.
לא תמיד מדובר במשהו שאפשר לטפל בו. לא בבריונות ולא באובדנות. יש לי הרבה ביקורת על מערכת החינוך אבל למעשה זה לא המקצוע שלהם. הם יודעים ללמד (בהנחה שהם יודעים) הם לא יודעים לטפל בבעיות נפשיות וצריך לזכור את זה. |
|
|
סימנטוב
(לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
אני חושב שהרגשה של אשמה לא קשורה להגיון שלך.
גם שאתה יודע במאה אחוז שאתה לא אשם אתה יכול להרגיש את זה וזה יכול לשבת עליך כל החיים.
אני גם חושב שהבעיה שבגללה מבוגרים לא מצליחים הרבה פעמים להבין את הילדים שלהם ולדבר איתם זה בגלל שהם חושבים שהתפקיד שלהם זה להגיד כל הזמן מה בסדר ומה לא בסדר. אם הם היו נותנים לעצמם לשמוע בלי לדחוף את הדעה שלהם על כל דבר אולי היו מצליחים להבין יותר טוב את הילדים שלהם. |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
אני גם מקווה שאת לא הסיבה להתאבדותו. אני מניח שהתאבדותו קרתה, בהנחה שזה קשור למה שקרה בבית הספר ולא במקום אחר כמו בבית שלו, כתוצאה מהתייחסות הילדים כלפיו.
בכל מקרה, סיפור כואב. מה שכן, אני הייתי נוהג אחרת ולא חושש למצבי החברתי. אני חושב שכן הייתי מנסה ליצור קשר, ולברר על הפתק. |
|
|
גלית
(לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
תודה
|
|
|
בנצי גורן
(לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
תודה יעל. לי צודקת מאוד.
|
|
|
לי יניני
(לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
הסקירה שלך נוגעת ומרגשת. תודה
|
|
|
סקאוט
(לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
מחשבות- אני מבינה לאן אתה חותר אבל גם מערכת החינוך אשמה לא פחות.
המורים צריכים לזהות שמשהו אינו כשורה עם הילד ולנסות לטפל בו. ואני לא מתכוונת למקרה הספצפי שיעל תיארה אלא באופן כללי. יש הרבה מורים שמתעלמים ונותנים למצב להמשך במקום לנסות ולברר מדוע הילד מתנהג כפי שמתנהג. או גרוע יותר וזה סוג המורים שלצערי יצא לי להתקל בו לא מעט- מורים שלא מתעלמים אלא תולים את האשמה בילד בלי לברר מה הנסיבות שהביאו אותו להתנהגות כזאת.
|
|
|
ברברה
(לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
אם יש משהו שלמדתי בדרך הקשה זה שילדים זה עם אכזר.
מאמינה שהספר ייגע לי בנקודות כואבות, אמנם בקרוב אהיה בת 29 אבל אני עדיין זוכרת שמות, פרצופים ואת הצביטה בלב. סקירה יפה, תודה. |
|
|
מורי
(לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
סקאוט, לפעמים בני הנוער אינם בריונים. פשוט מושכים כתף ומתעלמים. כואב, אבל לא בריונות.
|
|
|
מורי
(לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
יופי. אגב, הסדרה 13 סיבות על שתי עונותיה, פשוט נהדרת.
|
|
|
סקאוט
(לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
סיפור עצוב שהסתיים בצורה טראגית ועצובה. בחור מסכן. כנראה התנהגותו הייתה סימן מקדים למעשה שעשה.
את הספר חשבתי לקרוא לאור ההבנה הלא מעטה שלי בבריונות מהצד של זה שחוטף אבל החלטתי לוותר. די לי בכמה ספרים שקראתי בנושא הזה בשנה האחרונה.
בכל אופן, כתבת יפה והנושא הזה של התנהגות בני נוער ובריונות בפרט הוא תמיד נושא שחשוב שיעלה לסדר היום גם בדמות ספר. |
43 הקוראים שאהבו את הביקורת
