ביקורת ספרותית על האחים גרים - לצעירים ולבוגרים מאת פיליפ פולמן
ספר בסדר

---

זאת אולי הביקורת הפושרת והמשעממת ביותר שכתבתי לספר.

את הספר הזה קראתי, טוב, בבית הספר. הספר מתאים בצורה מושלמת לתנאים בשיעור. זה ספר בן 400 עמודים, ככה שאפשר להעביר את הזמן. בו-זמנית, הספר מחולק לסיפורים יחסית קצרים שקל לזכור, ככה שאפשר לעצור באמצע הקריאה בפתאומיות ואז להמשיך. זה יתרון משמעותי במקרים שבהם המורה קוטעת את הקריאה ונועצת מבט חשוד או שבדיוק צריך לכתוב משהו. החיסרון הוא שלמרות שהספר באורך ממוצע, בתור חפץ הוא די גדול פיזית. אבל בתיכון שלי נהוג להניח את התיק על השולחן ולהסתתר או שהמורה פשוט מעלימה עין מתלמידים משועממים.

ניגש לעניין ישירות ונשאל: איך הספר, כספר?

זאת אסופה של סיפורים. אגדות, מעשיות, סיפורי עם. כל הסיפורים הקלאסיים והמשונים מאירופה הרחוקה, בעיקר ממזרחה. כולם מכירים את האחים גרים וכולנו שמענו לפחות סיפור אחד, אם לא יותר, שהם פרסמו. זאת הייתה אחת הסיבות העיקריות שבגללן רציתי לקנות את הספר: לקרוא את הנוסח המלא של האגדות הישנות מהילדות. מהבחינה הזאת, לא התאכזבתי. אני לא זוכרת אם כל האגדות שהכרתי היו שם, אבל היו כמה מכובדות: עמי ותמי ("הנזל וגרטל", בגרסה המקורית שכתובה בספר), הדייג ודג הזהב ("הדייג ואשתו"), בת הטוחן (שיותר מוכר בשם "עוץ לי גוץ לי", ואני לא זוכרת מה היה שמו בספר הזה), כיפה אדומה, סינדרלה ועוד כל מני אגדות ידועות. אני רק אציין שעלה לי החום כשקראתי את הגרסה הזאת של "סינדרלה". נגיד את זה ככה, זכור לי מהתרגום העברי "לכלוכית" שמדובר בספר ילדים שלא עירב פגיעות גופניות.

אבל הסיפורים הידועים הם מיעוט. יש בספר 50 מעשיות, ורובן הגדול לא מוכרות לקורא הממוצע. לא כל הסיפורים מעניינים. הרבה מהם, בעיניי, היו מטופשים ולא מובנים. אין מה לפרט על זה, כי אני לא זוכרת כל סיפור וסיפור וסביר להניח שגם אחרים שיקראו לא יזכרו. על כל כמה סיפורים היה סיפור בן 20-30 עמודים שקראתי בבלבול ולא הבנתי מה קראתי ומה הייתה הנקודה. יחד איתם יש כמה סיפורים חדשים ומעניינים, שזכורים לי לטובה. לא קל לחבב את הסיפורים האלה: יש עלילה די פשוטה, היא לא מסתעפת אלא הולכת בצורת מעגל, כלומר מתחילה בבעיה מסוימת ומסתיימת איתה. זה נשמע גנרי, זה באמת כזה וזה נשמע כמו תיאור של כל אגדה ידועה אי פעם: אבל כנראה שיש סיבה שבגללה שלגייה התפרסמה והסיפורים האלה לא.

לספר הזה צריך להגיע עם ציפיות מאוד מסוימות. קודם כל, האחים גרים, שמזוהים עם ילדים וסיפורי ילדים, מקבלים גוון קצת שונה. יש פה סיפורים שמערבים מוות, דם והזנחת ילדים פושעת. כלומר זה לא אוסף של סיפורים שאפשר להקריא לילדים לפני השינה. מהצד השני, גם מבוגרים או אפילו נוער לא בהכרח ייהנו מהסיפורים האלה. אלה סיפורים פשוטים מאוד, שטחיים מאוד ודי קצרים. בהרבה מהם יש אלמנטים על-טבעיים, שלא בהכרח מוסיפים אלה רק גורמים לתחושה משונה. זה לא אחיד לכל הספר: הרי אלה סיפורים, וכל אחד מהם עומד בפני עצמו. אפשר להגיד שזה ספר מעניין ומשעמם לסירוגין.

נקודת זכות אחת כדאי לתת לפיליפ פולמן. בסיום כל סיפור יש הערות, בדר"כ באורך חצי דף או דף. בהערות יש הבהרות מסוימות, הצבעה על כל מני דברים שלא בהכרח שמים לב אליהם ומידע מעניין. זה חיובי כי זה מעניין ותוספת נהדרת, אבל זה שלילי כשמבינים שהסיפור לא מצליח להיות מובן ללא ההערות האלה.

בשורה התחתונה, מסיימים את הספר עם רגשות מעורבים. לא משתלם לקנות אותו במחיר מלא, וגם לא במחיר מבצע. אבל אם מקבלים אותו במתנה, נחמד לשמור אותו על המדף.

» ביקורות נוספות של Phi
» ביקורות נוספות על האחים גרים - לצעירים ולבוגרים