ביקורת ספרותית על צ'רלי (1988) מאת דניאל קיס (קיז)
הביקורת נכתבה ביום שני, 2 באפריל, 2012
ע"י ליאור


יש ספרים שעושים אותך שמח
ויש ספרים שעושים אותך עצוב
ויש כאלה שסתם משעממים אותך ויש כאלה שלא מניחים לך עד העמוד האחרון.
ויש גם מעט ספרים שמקמטים את הלב.
כמו הכרית בבוקר, רוב הקמטים נעלמים, אבל חלק מהלב
נשאר מקומט.
זה מה שהספר הזה עושה.
זה סיפור פשוט על איש פשוט ועכבר קטן.
אבל יש בסיפור הזה כח אדיר שמקמט את הלב.
אני חושב שקראתי אותו לראשונה בגיל 11 או 12.
ומאז יש פינה בלב שלי שנשארה מקומטת.
יש בספר הקטן הזה הכל: אהבה, חמלה, חיים, מוות ובעיקר יש בו סיפור.
והכל בתוך האריזה הכי פשוטה שיש.
ככה זה עם ספרים שמקמטים את הלב.
30 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אפרתי (לפני 4 שנים)
איזו ביקורת יפה ופיוטית! (ואפילו בלי מילים גסות ורמזים בוטים אפשר ליצור משהו מקסים) ואולי דווקא בלי.
חני (לפני 4 שנים)
התגעגעתי לביקורות הללו שלך שבאמת מזיזות משהו בלב.... אם זה ספר שמקמט משהו ואחר כך מיישר משהו אז נשמע שווה ליאור.
(לפני 6 שנים ו-11 חודשים)
התקמט לי קצת מלקרא את המלים שלך . . . אני קראתי את 'צרלי' (בלי הפרחים) ואכן הלב לא מתרגל אל עצמו ולא מונה במתינות דפיקותיו, הוא הולם ברטט ונרעד בחדריו . ליאור , כתבת עם רגש נושם. זה יפה בעיני . נועם ליל ^.^ כּנרת~~
עולם (לפני 6 שנים ו-11 חודשים)
אז כדאי לקרוא? ומה אם גם הלב שלי ישאר מקומט?





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ