אני זוכר מתי שהייתי קטן לפעמים היינו חוזרים ביום שישי מאצל דודה שלי והיינו עומדים בפקק שאני לא יודע כמה קילומטר היו עליו אבל בשבילי זה נראה כמו 100 וכל המכוניות חוץ משלנו היו אותו דבר. כולם היו פז'ו 404 בצבע בורדו. מידי פעם היה איזה אחד 404 כתום או 504 לבן אבל אלה ראית אותם מרחוק למה שכל השאר היו אותו הדבר. אלה היו כל העזתים שהיו חוזרים הביתה אחרי שעבדו כל השבוע בנו לנו ביניינים. בימים האלה היינו הולכים הרבה לעזה עושים קניות שהיה שמה הרבה יותר זול משאצלנו. אבא שלי היו לו הרבה חברים משם היה יושב מדבר איתם היו שותים יחד קפה ונזכרים. אחר כך באה האינתיפדה והתחיל הפחד. אולי בשבילם הפחד התחיל ממקודם אבל בשבילנו הוא התחיל באינתיפדה. אני זוכר יום אחד ישבתי עם אבא דיברנו על זה. אבא שלי אפילו שהיה בליכוד כל החיים שלו היה אומר שהם עושים מה שהם צריכים לעשות ואנחנו נעשה מה שאנחנו צריכים לעשות יעני לא היה בו כעס שהיה חושב שהם אין להם ברירה ואנחנו אין לנו ברירה.
אני לא כמו אבא אני חושב לכולם יש ברירה. תמיד יש הרבה דברים שאחד יכול לעשות והוא מחליט מה יעשה ומה לא יעשה. מה שבטוח זה שאם אחד מחליט שהוא ישלוט על השני הוא חייב לעשות חשבון שהשני לא יסכים. ואם הוא חושב שהוא יותר חזק הוא צריך לעשות חשבון שלפעמים דוקא אחד חזק צריך לפחד יותר מזה שחלש. החלש לפעמים אין לו מה להפסיד ואז יעשה דברים שזה שחזק אפילו לא עלו אי פעם בראש שלו.
אני חושב שזה ספר על מה שרקוב. כאילו בא מישהו ירד על ארגז מישמיש אכל קצת מכל אחד רק את החלק הכי מתוק עד שנהיה שבע ואת מה שנשאר החזיר. הספר בא לספר על מה שנשאר בתוך הארגז. זה על מה שקורה בטרינידד איפה שהיו הבריטים ולקחו כל מה שאפשר לקחת עד שלא נשאר הרבה. זה בתקופה שהבריטים כבר יוצאים מהרבה מקומות אבל הם עוד שולטים בטרינידד וגם הם וגם האמריקאים עוד עושים קופה על השאריות ואני חושב שהסופר מצליח להראות את כל מה שעקום במצב הזה.
הוא לא מדבר על הפוליטיקה הוא פשוט בנה אנשים ומספר על אנשים וכל אחד מהאנשים האלה יש בו גם רע וגם טוב. יש הלבן שהיה לפני זה בדרום אפריקה ובא כאילו לעזור לשחורים שם לעשות חקלאות ויש האנגליה שמכירה רק את עצמה ואת אנגליה שלה ויש השחור שהספיק להיות באנגליה והיה כמו הפודל של האנגלים וחזר לשם ועכשיו הוא כועס. יש כל מיני אנשים ונראה כאילו הסופר מכיר כל אחד מהם איך הוא חושב והוא יודע להראות את זה ככה שאנחנו יכולים להבין את כולם. כאילו כל אחד עושה את החלק שלו כמו שאבא שלי אמר. הבעיה זה שהמצב דפוק ואולי זה מה שהוא רוצה להגיד יעני שאם אחד שולט על השני בחיים לא יכול לצאת מזה דבר טוב.


















