ביקורת ספרותית על חנות הספרים - חוצפנית # מאת פנלופי פיצג'רלד
ספר בסדר

---

הזמן הוא 1959, המקום הוא עיירה קטנה באנגליה. פלורנס גרין היא אלמנה בגיל העמידה, שמחליטה לפתוח חנות ספרים בשם "הבית הישן", על שמו של הבית אליו היא עוברת לגור. מדובר במבנה ותיק, די רעוע ועם בעיות תחזוקה רבות, שאיכשהו החזיק מעמד למרות הזנחה של שנים.

בתחילתו של הספר, מוזמנת פלורנס לאירוע בביתם של הגנרל ואשתו, אירוע המיועד לבני המעמד הגבוה ולכן היא מופתעת למדי. עד מהרה מתברר לה המניע הנסתר של מארחיה: אשת הגנרל מעוניינת לפתוח בבית הישן מרכז לאומנויות ומבקשת לדחוק את רגליה של פלורנס ממנו. אבל פלורנס לא נכנעת ללחצים מעין אלה ופותחת את העסק החדש שלה.

בהמשך מתוארים מאמציה של פלורנס להקים ולקיים את החנות בכבוד, לרכוש את הסחורה, להביא לקוחות, למכור, לנהל נכון את ספרי החשבונות וכיו"ב. מערכת היחסים המרכזית בסיפור היא הקשר של פלורנס עם ילדה בת 10, שהיא מעסיקה כמעט בלית ברירה כעוזרת בחנותה.

פיצג'רלד כתבה ספר ריאליסטי, עם תיאורי טבע יפים פה ושם, מעט דיאלוגים וכמעט ללא תיאור רגשותיהן ומחשבותיהן של הדמויות. ספר העוסק באישה אמיצה מאוד המתמודדת מול מכשולים רבים בדרכה להתפרנס, כמעט ללא עזרה ועם אפס חברים ותומכים. האדם היחיד שהיה באמת לטובתה לא הצליח לעזור לה בשעתה הקשה ביותר, למרות מעמדו בעיירה.

הכתיבה אמנם טובה, והתרגום של בנשלום מעולה, אבל משהו בספר הזה לא מתרומם. 30 העמודים הראשונים טומנים בחובם הבטחה לעלילה מעניינת, אך היא לא מתממשת עד שמגיעים ל-30 העמודים האחרונים, ששם העניינים מתחילים לזוז יותר ולעניין יותר. סיימתי את הספר כי הוא קצר, אך מבחינתי מדובר באכזבה. העיירה הקטנה בה כולם יודעים הכל על כולם, בני המעמד הגבוה היהירים / טיפשים / בטלנים, פלורנס המקסימה שכמעט ואיננו יודעים עליה שום דבר אישי מדי - וחבל, כל זה לא תפס אותי ולמרות הפוטנציאל, התוצאה הסופית די משמימה.

בשתי מילים: חמוד.
וזהו

» ביקורות נוספות של MishaEla
» ביקורות נוספות על חנות הספרים - חוצפנית #