ביקורת ספרותית על חנות הספרים - חוצפנית # מאת פנלופי פיצג'רלד
ספר טוב

---

#
סופרת שלא שמעתי עליה כתבה סיפור לא ארוך, על אחת, פלורנס, אלמנה במיטב שנותיה, החיה בעיירה מנומנמת – מה מנומנמת? כמעט מתה קלינית – במזרח אנגליה. לפלורנס יש רעיון שמטריד אותה ודוחף אותה לפעולה. היא רוצה לפתוח חנות ספרים במבנה עתיק על שפת הים. המבנה לא מאוכלס כי האנשים שם יודעים מה טוב להם. הוא אינו ממש מתפורר אבל הוא קטן, מחניק, מלא טחב ולחות ורדוף על ידי רוח מעצבנת.

בשנת 1959 – השנה בה מסופר הסיפור – לא היה ברור מאליו שאשה במיטב שנותיה - ללא גבר שיתמוך בה, שימו לב – יכולה להקים ולנהל בעצמה עסק כלשהו. ובעיירה הנידחת הזאת שולטת גישה אולטרה-שמרנית. פלורנס נתקלת בכל מיני מכשולים והעובדה שהיא מקרוב באה – חיה במקום רק שמונה שנים – אינה מועילה לה במיוחד. העיירה הזעירה, זניחה ופרובינציאלית מכילה בתוכה מיקרוקוסמוס שלם, כמו חידקים בטיפת מים.

יש פה גלריית דמויות שכולן הזויות בדרך מקסימה. הגיבורה, פלורנס, היא אשה קטנת קומה ודקה, שמצטערת שאין לה עוד נפח כדי לעמוד מול מתנגדיה. ילדה בת 10 שבהתייחסותה נשואת הפנים ממש נועדה למשול. מטפסת נכבדה בסולם המעמדי, כמעט הכי גדולה בביצה שלה, ויכולה לרמוס את כל העומד בדרכה, אבל אבוי! יש מי שמעמדו גבוה משלה וזה הצלב שעליה לשאת. וגם "מטקטק" שהוא רוח רפאים סוג ב', הגר בבית ומציק ליושבו האנושי אלא שהוא רק נשמע, לא נראה לעין כמו רוח רפאים סוג א'...

פנלופי פיצג'רלד ילידת 1916 הפכה סופרת בגיל 60 וכתבה מספר רומנים שזכו להערכה. היא מצליחה באופן תמציתי וללא דרמה, כביכול, להמחיש דמויות, סביבה, כללים וקודים המשמשים את האנשים במקום. הכתיבה הטובה והאירונית יוצרת סיפור קריא והתאורים מצליחים להמחיש את המסופר.
והמסופר? אין מקום קטן מדי למאבק על המקום הראשון, ואין ערימת אשפה שפירוריה אינם שווים קרב הגון. וגם – דבר-מה שאיש אינו חפץ בו, יהפוך לנחשק כשמישהו מביע בו עניין. לחוק הזה קראתי זמנית "אם אתה מתעניין בו, אני רוצה אותו" והוא משווע לשם יותר קולע.

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על חנות הספרים - חוצפנית #