ביקורת ספרותית על הרמאית הישרה - הסדרה הקטנה # מאת טוּבֶה יַנְסוֹן (יאנסון)
ספר מעולה

---

יום אחרי שסיימתי לקרוא את הספר, קורה לי משהו שלא קרה לי שנים.
אני מתחיל אותו שוב.
מההתחלה.
לא נפרד ומתחיל כהרגלי את הספר הבא בערימה.

"היה זה בוקר חורפי רגיל וחשוך. השלג הוסיף לרדת. אף חלון בכפר לא היה מואר. קתרי האהילה על המנורה כדי לא להעיר את אחיה.
קור גדול שרר בחדר. היא הכינה קפה והעמידה את התרמוס ליד מיטתו. ליד הדלת רבץ הכלב הגדול והביט בה כשחותמו בין כפותיו, מחכה שיצאו יחדיו לטיול."

וזה לא כי לא הבנתי אותו אלא כי מרגיש לי נכון לעבור עליו שוב.
למצוא את ההקשרים המסתתרים.
לראות את התפתחות הדמויות.
להבין את הסימבוליות של העלילה.
פתאום בא לי לחזור לשיעורי הספרות בבית הספר, אלה שבהם למדתי לקרוא ולהבין.
לדבר על מי הרמאית בסיפור הזה? האם קיימת נחמדות לשם נחמדות בעולם?
זיקנה מול נעורים. כלב מול ארנב. חורף מול אביב. עבר מול הווה. כמה מתוך הספר הוא אוטוביוגרפי.

ספר כל כך קטן אבל כל כך מדויק.

"אני, קתרי קלינג, שוכבת לעיתים קרובות במיטתי בלילה וחושבת...אני חושבת בעיקר על כסף, הרבה כסף,
להשיג אותו במהירות ולקחת אותו בחוכמה וביושר, כל כך הרבה כסף שלא אצטרך עוד לחשוב עליו."

הספר הזה מביא לי חשק לקרוא ולהשלים פערים בסדרת הספרייה הקטנה שמסתמנת כפרוזה איכותית ביותר, אחרי "שרוכים" שקדם לה.

תרגום נהדר של דנה כספי.

הרמאית הישרה - הסדרה הקטנה של הוצאת כתר.

» ביקורות נוספות של שמוליק
» ביקורות נוספות על הרמאית הישרה - הסדרה הקטנה #