ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 30 במאי, 2018
ע"י חתול השיממון
ע"י חתול השיממון
***מלכה אדומה – מלכה אדומה 1***
אמ;לק: כן או לא? בהחלט מאוד כן!
תקציר מגב הספר:
מה הייתם עושים לו נולדתם בעולם שבו שליטים כסופי דם רודים בכם ושולחים אתכם אל הקרב, רק מכיוון שבעורקיכם זורם דם אדום? ( =^.^= הייתי מתבאסת מאוד, זה בטוח =^.^= )
מֵייר בארו בת השבע־עשרה היא אדומת דם, כייסת, פרועה ומרדנית. כאשר היא נתפסת כשידה בכיסו של האדם הלא נכון ( =^.^= או הנכון, תלוי איך מסתכלים על זה =^.^= ), חייה משתנים מן הקצה אל הקצה... בן־לילה היא מוצאת את עצמה בהיכלם המפואר של כסופי הדם ובמעמד שמעולם לא חשבה שתגיע אליו. בעל כורחה היא הופכת לחלק ממשפחת המלוכה, ונאלצת להתמודד עם כללים, טקסים ושני נסיכים יפי תואר. כשמשמר הארגמן הנועז והחצוף מתחיל לפגוע בבני האצולה, מייר יודעת שסוף סוף מצאה את מקומה הטבעי ושביכולתה לחולל את השינוי המיוחל. מפגש מיוחד עם אחד מזקני הממלכה מגלה לה שהיא שונה מכל אדום או כסוף שפגשה בימי חייה, ועוזר לה לחשוף את הכוחות המיוחדים הטמונים בה. אלא שעם הגילוי מגיעה ההכרה בכך שיהיה עליה לבצע בחירות שישפיעו לא רק על ליבה וחייה, אלא על הממלכה כולה.
מלכה אדומה הוא ספר ראשון בטרילוגיה שמתרחשת בעתיד הנראה רחוק וקרוב גם יחד. העולם העשיר והמורכב, המתח הבלתי פוסק, הגיבורים הנועזים והתפניות בעלילה – כל אלה הופכים את קריאת הספר לחוויה ייחודית בנוף ספרי הפנטזיה לנוער.
זהו ספרה הראשון של ויקטוריה אֵיוְויָארְד לבני נוער.
ומה אני חשבתי:
ברוכים הבאים לעוד עולם דיסטופי דפוק במיוחד! והפעם, עולם שנחלק לשני גזעים: כסופי דם בעלי כוחות-על שונים ומשונים במעמד השליט, ואדומי דם פושטיים ורגילים כמונו, שמהווים את המעמד המדוכא, המושפל והמשועבד. האדומים חיים בעוני מחפיר ובגיל 18 מגוייסים למוות כמעט ודאי במלחמה בת אלף השנים של הכסופים באיזה מן כסופים אחרים – אלא אם כן כבר יש להם מקצוע בגיל הזה. זה בהחלט עולם די מעניין, שהחלק שאולי הכי מעניין בו הוא שהוא מתרחש בעתיד של העולם שלנו!
מייר גיבורתנו היא כמובן קשוחה, עצמאית ומגוננת על משפחתה כמו שכל גיבורת עולם דיסטופי טוב חייבת להיות (תודה לאל, היא ממש לא שייכת לסוג השני של גיבורות עולם דיסטופי, התמים שמגלה להפתעתו כמה צרי-אופקים היו חייו וכמה מושחת היה שלטונו בזכות פגישה עם מורד יפה תואר), והיא גם גנבת. לא גנבת כמו רובין הוד, שלוקחת מהעשירים ונותנת לעניים, אלא גנבת מהסוג הרגיל, שלוקחת מכל מי שלא שם לב מספיק טוב לארנק שלו, סתם כי היא והמשפחה שלה רעבים והיא הרבה יותר טובה בלגנוב מאשר בלמצוא עבודה. מצאה חן בעיני המקוריות שבגיבורה כזו – דמות מפוקפקת מוסרית שלא מתנצלת על כלום, אבל לא מספיק מפוקפקת מוסרית כדי שנסלוד ממנה. חצי מהזמן ראיתי בה מן ג'יימי ממשחקי הכס, אם ג'יימי היה נולד למשפחה עניה ובלי אחות סוטה ומרושעת: מישהי שתדקור את המלך שנשבעה להגן עליו אם תרגיש שזה נכון, ותזרוק ילד מהחלון אם תרגיש שזה נכון, וממש לא תרגיש רע לגבי זה – אבל את הדברים האלה תעשה רק אם הם נכונים לפי המוסר הפנימי שלה, לא בעד בצע כסף או תאוות שלטון או כל אחד אחר משבעת החטאים. למען הסר ספק, אני מאוד אוהבת את ג'יימי, וגם את מייר אהבתי. סביבה נמצאות הדמויות הרגילות שסובבות גיבורה בעולם דיסטופי מאז משחקי הרעב ועד היום: אחות קטנה ומתוקה וידיד הכי-טוב שהיא בכלל לא קולטת שהוא דלוק עליה בטירוף.
זר חביב חושב שהוא עושה למייר טובה כשהוא מסדר לה עבודה בארמון, שתמנע את גיוסה לצבא שם תשמש בשר תותחים טעים – אבל בפועל מכניס אותה למשחקי הרעב! כלומר, לצרה איומה, כשמשפחת המלוכה מגלה שהיא האדם המאיים ביותר על שלטונם שקיים: מייר שייכת לזן מיוחד, שמצד אחד ניחן בכוחות על-טבעיים, מצד שני הדם שלה אדום יותר מהשיער של לינדזי לוהאן. וגם...הכוחות שלה לא בדיוק מצייתים לחוקים הרגילים. להרוג אותה זה האובייס, להשתמש בה זה רעיון טוב יותר – וכך מייר נלכדת בארמון בין אנשים עם אינטרסים שונים ומשונים.
בתכל'ס מתקבל מן סיפור מרגלים עם כוחות-על: מייר נכלאת בעל כורחה בין אויבים שעוקבים אחרי כל אחד מצעדיה, אבל אם תנצל את הקרבה הזו לשלטונות בתבונה, היא תוכל להביא לשיפור משמעותי במצבם של בני עמה (יש את משמר הארגמן הנועז והחצוף ההוא מהתקציר...מה יותר כיף ממרגלת למען מורדים בגוב האריות? טוב, פארק מים יותר כיף, אבל גם לקרוא על מרגלת מורדים זה כיף מאוד). האם תצליח גנבת צעירה אחת להתגנב מעבר לקוראי-מחשבות ואנשים שרצחו זה את זה כדי להגיע לשלטון, ולחולל שינוי? האם באמת כל הכסופים לא בצד שלה, או שעליה להקשיב לעצתו הפרדוקסלית של אחד הכסופים שטוען שהוא כן בצד שלה, ולא לסמוך על אף אחד כי כל אחד יכול לבגוד בכל אחד? אני אוהבת מתח וקצב גבוהים וסכנות מוות ואוהבת תככים, והספר הזה משלב באופן נהדר בין כל אלה. העולם מקורי ומעניין, ואכן אסור לסמוך על שום דבר ובמיוחד לא על הסופרת, שבכלל לא בטוח שלא תגרום לך להתקפי לב קלים ובכלל לא בטוח שלא תשאיר אותך במתח בסוף, מתחנן ליציאתו של הספר הבא (הוא כבר יצא, אגב, אבל השלישי עדיין לא). דמויות המשנה טובות וגם אותן חיבבתי.
ספר איכותי ביותר בסך-הכל.
2 קוראים אהבו את הביקורת
2 הקוראים שאהבו את הביקורת
