ביקורת ספרותית על וינה מאת אווה מנסה
ספר טוב

---

אני פעם אחת הייתי באוסטריה מתי שהיה לגדול בר מצווה עשינו לו טיול. לא הלכנו בוינה. הלכנו איפה שזלצבורג ובטח הרבה דברים יפים ראינו שם שאני לא זוכר אותם אבל יש דבר אחד אני זוכר אותו יותר טוב מהכל. הלכנו לראות איזה מפל מפורסם היה שם שביל בתוך היער ועל השביל הזה עומדת אישה עם מטאטא ומטאטאה אותו. אולי חצי שעה היינו שם אולי שעה וגם שחזרנו היא עוד מטאטאה. עכשיו לא תגידו שביל מבלטות. זה שביל כמו שיש ביער יעני מחול ויש עליו אבנים ומסביב הכל עצים כל הזמן משירים את העלים שלהם למה זה היה בחגים והיא עומדת שמה עם מטאטא לא של כביש דוקא מטאטא כמו שהיה אצלנו בבית לפני שהיה השואב והולכת וחוזרת מנקה את השביל כאילו היא והעצים והרוח יש להם מלחמה והיא בראש שלה שתנצח. וואלה זה הדבר הראשון שבא לי בראש שאומרים אוסטריה.
פה זה אוסטריה אחרת. זאת משפחה כמו שאומרים מתבוללת יעני אחד יהודי שנשוי עם אוסטרית ואחות שלו יהודיה שנשואה גם כן עם נוצרי והם חיו בוינה כל השנים גם לפני המלחמות וגם אחרי שנגמרו. הם לא היו אנשים דתיים אז בשבילם זה שאחד יהודי ואחד לא זה בדיוק כמו כל דבר אחר יעני כמו שיש אחד נמוך ואחד גבוה או כל דבר אחר. בגלל הפוליטיקה והמלחמה והשנאה פתאם היהודי נהיה משהו שהם שמים עליו לב אפילו שזה לא היה חשוב בשבילם. כאילו מישהו מחליט בשבילך מה מהדברים שלך חשוב ומה לא חשוב. במלחמה חלק יכלו להישאר שמה בגלל שהיו נשואים עם נוצרים. היו להם כל מיני הגבלות והיו צריכים לעבוד במחנות עבודה אבל חזרו הביתה כל יום. את הילדים שלהם יכלו לשלוח לפני שהתחיל הבלאגן לאנגליה.
זה לא סיפור כבד וגם לא רק על המלחמה. זה על כל החיים גם לפני וגם אחרי ובלי שמנסים להגיד משהו גדול. סתם מספרים על החיים של משפחה אחת אבל אחרי כמה זמן אתה מתחיל להכיר אותם יעני מרגיש כמו שבאת בשבת אצל אמא שלך והיא מספרת כל מה שקרה אצל זה ואצל זה ואצל זה.

זה שכתב על המאחורה שזה "מצחיק עד דמעות" היו לו בטח אירועים קשים בזמן הזה ואולי הדמעות זה בגללם. אולי גם ראה סרט קומדי מתי שלא קרא את הספר ובגלל זה כתב מצחיק. היה צריך לכתוב שכתוב בלי רצינות שככה זה יעני מספרים את כל הדברים כאילו יושבים בתור של ביטוח לאומי ומתי שאין להם על מה לדבר באה אחת מספרת משהו מעניין על המשפחה שלה.

» ביקורות נוספות של סימנטוב
» ביקורות נוספות על וינה