“#
מאד שמחתי כשהתברר לי שזה ספר סיפורים קצרים, שמאד התאים לי באותה עת. שמחתי היתה מוקדמת (אם כי לא כה מוקדמת כמו השמועה על מותו של מארק טוויין). קראתי שני סיפורים וחלקים מעוד שני סיפורים ונטשתי את הספר. שמות הסיפורים, המתייחסים לחטאים המזכים את הנוצרים בעונשים יצירתיים, אינם קשורים כלל לסיפורים. הסיפורים מורכבים מתיאורים, לעתים דרמטיים, של אירועים לא קשורים לכלום. הדמויות מוזרות, אי אפשר להבינן, ה”