היסטוריונית ורומנטיקנית
אורנים הוא שם הספר של ימימה חובב, סופרת דתיה לאומית. במוקדו מפגש טעון בין חילוניים לדתיים לאומיים, בכך הוא מבטא את רגשותיי המעורבים לציונית הדתית. אני מרגיש כלפיה הערכה רבה, לאמונה הציונית האמתית שמנחה אותם. אך גם חשדנות ואי הסכמה מוחלטת, לגבי הדרך הפוליטית המערבת דת ומדינה, מודרניות עם משיחיות. קנאה על כך שהציבור הזה הוא האליטה הבלתי מעורערת של המדינה שלנו, מי שתפסו את מקומם של הקיבוצניקים והמושבניקים שנדחקו לפינה. לעתים אני אפילו מרגיש מבוזה לעומתם, בשעה כשמכנים אותי שמאל וסמול, כתיוג לו קונוטציה שלילית על סף הבגידה, בניגוד לימין שתמיד נקשר לציונית פטריוטית, ריאלית ומעשית. לעתים אני מתמלא זעם כשאני נזכר שמקרב הקבוצה הזאת יצא רוצחו של רבין, שהצליח לשנות את נתיב ההיסטוריה, כעת היא דוהרת לכיוון אחד, מדינה אחת המעוררת בי פחדים קמאיים.
עד כה ציינתי סיבות נגד, אך יש בי גם סיבות בעד, לקרוא את הספר אורנים של ימימה חובב.
אני מנוי על ירחון להיסטוריה בשם סגולה, בו כתובות חוקרות מהזרם הדתי לאומי, אחת מהן היא ימימה חובב, כותבת איכותית. אני חשבתי שמעניין לקרוא ספר שלה, לחפש כתיבה המשלבת איכות התבוננות של היסטוריונית, יחד עם פיסות חיים אוטוביוגרפיות שיהפכו את הרומן למעניין ומסקרן. התובנות ההיסטוריות של חובב, עשויות לחבר בין עולם חילוני לעולם דתי, בצורה מרתקת ואולי גם להראות אפשרות לחיבור אופטימי למרות המפריד, מה שלא מצליח להתחבר אצלי כעת.
פעם חלמתי על אישה שאגלה בין מדפי ספריית החוג להיסטוריה השוממת, ודרך העניין המשותף שלנו בספרים עתיקים תפרח אהבתנו, גישה שהייתה פנטזיה ארכאית כבר אז. המציאות הייתה שונה, את רעייתי מצאתי פוסעת ברחוב, לובשת טרנינג של מכון וינגיט. כעת באמצעות ימימה חובב, אני חוזר לעולם הספרים, שבהחלט יכול להיות מקום בו אינטלקטואליות קלאסית ורומנטיקה נפגשים.
אחרי שקבעתי רף ציפיות גבוה, מהספר אורנים של ימימה חובב, כל מה שנותר לי הוא לצאת לדרך.
הספר מתחיל בשתי פרידות כואבות. נגה ילדה טובה ירושלים, מקסימה, נאה ודתיה לאומית, השומרת נגיעה, מאבדת את סבא, ובמקביל אליו את אהובה גבי, שהחליט רגע לפני החתונה, לאחר שההזמנות כבר הוכנו וגם שמלת הכלה, להודיע לנוגה שזה לא היא, אלא הוא שעדיין לא בשל לנישואים, סוג של תבוסה ועלבון במיוחד לנוגה, בחורה שחצתה את שנתה העשרים ושבע.
נוגה הכואבת מחליטה להשלים דוקטורט בהיסטוריה, למורת רוחם של בני משפחתה, הטוענים כי בחורה מבריקה כמוה, יכולה למעשה להתקבל לכל חוג יוקרתי כמו רפואה, או הנדסה, אז למה בעצם לבזבז את החיים על מקצוע שאין בו יוקרה ולא פרנסה ראויה, אבל לנוגה אופי משלה, יש לה משיכה בלתי נשלטת לספרים ולטקסטים ישנים המעלים אבק, כאלה שעין לא ראתה, והיא מחליטה להפוך את תשוקתה לעיסוקה, לכתוב את הדוקטורט שלה על תחום מעניין מתחילת המאה הקודמת, על הממשק בין בני ישיבות חרדיות, לציונות ולמהפכנות הרוסית, ואוו, איזה נושא.
כשהיא משוטטת בספרייה, בין מדפי ספרי ההיסטוריה, היא פוגשת בגיא, דוקטורנט צעיר לספרות רוסית המתעניין באותה תקופה, ובמשוררת הרוסייה אנה אחמטובה, המלכה הטרגית של השירה. יש רק בעיה אחת, גיא הוא בחור חילוני. האם ליחסים בין בחורה שומרת נגיעה לבחור פואטי, זרוק וחופשי, יש בכלל סיכוי להתקיים? המפגש בין השניים מעלה בעיות זהות בחברה הישראלית, בה מתקיימים מתחים בין חילונים לדתיים, ובתוך קבוצת הדתיים לאומיים עצמה, החיה במתח מתמיד בין חלוניות לדתיות. חובב מתארת את המתחים והקונפליקטים בצורה עדינה, רגישה ונוגעת.
הרובד השני של הספר, הוא סיפור יחסים מיוסר, של הסבא והסבתא רבא של נוגה, המתרחש בתחילת המאה הקודמת, בו שרגא תלמיד חכם, הנחשב לעילוי בישיבה נחשבת, מתארס לרבקה בת למשפחה אמידה. סיפור המשנה ארוג לתוך הרובד הראשון במלאכת מחשבת כרומן מכתבים יפיפה.
לאחר מות סבא, עוברת נוגה לדירתו, כדי להירגע, שם היא מוצאת בספרייתו, צרור מכתבים ישנים, חלמו של היסטוריון, הצופנים בחובם פרשיה עלומה ומרתקת בתולדות השומר וניל"י. נוגה ההיסטוריונית מתחילה לפענח את המכתבים הישנים, דרכם נחשף הסוד והשקר, שהוסתר כמאה שנים בתוך משפחתה. גילוי הסוד מעלה שאלה, על הרלוונטיות של ההיסטוריה והאמת להווה?
זהו סיפור על ניסיון לממש אמונה ואהבת אמת, שלא פעם מביאים את נוגה לקונפליקטים עם עצמה. נוגה מבקשת לבטא את תשוקתה להיסטוריה, שמימושה נוגד לחומרנות ולשטחיות בחברה הישראלית. חובב מהדהדת את העבר הציוני, הדתי והמהפכני לתוך ההוויה הישראלית העכשווית, באופן בו היא נוגעת בתפרים בעייתיים בחברה הישראלית מרובת הזהויות והקונפליקטים.
חובב כתובת בסגנון מופלא, בעברית זורמת ומזמינה, מבטאת בצורה יפיפה את נופי הארץ וירושלים, כמו את פריחת השקד המזכירה את שמלת הכלולות הלא ממומשת. היא נוגעת בדייקנות ובכנות במערכות יחסים אנושיות, בהן מתקיימים רגעי כאב ובדידות מכמירים. היא נוגעת בקונפליקט ובגעגוע אותו מבטאים נופים מנוגדים, האורנים של לאה גולדברג, לעומת הים של משה שמיר.
אורנים, הוא רומן ייחודי, חכם ומקורי, מעורר השראה, העוסק בהיסטוריה כתלוית מספר נקודות מבט, המתייחסת לנקודת השבר הציוני, כתוצאה מחיבור בעייתי בין גולה למולדת חדשה, ובין דת למהפכנות וציונות. רומן שנכתב על ידי היסטוריונית, בעלת טביעת עין ורגישות היודעת לכתוב היטב.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
![האיצחקיה [מהדורת 2025]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers102/1026434.jpg?v=1772888315070)
