ביקורת ספרותית על בן החמאס - סיפור בנו של מנהיג החמאס שהפך לסוכן שב"כ מאת מסעב חסן יוסף
ספר מעולה

---

אל הספר הזה הגעתי בנסיבות מיוחדות. נכון לעכשיו אני מתגורר במדינה בה לא ניתן למצוא ספרים בשפה העברית, וכל ספר שנופל לידי נקרא בשקיקה של מי שמצא מים חיים בנווה מדבר. כך גם עם "בן החמאס", ספר מן הז'אנר שלא הזדמן לי לקרוא עד כה.

הספר מתאר את קורותיו של אחד מן המקורות היקרים ביותר שהיו לשב"כ בתקופת האינתיפדה השנייה – מסעב חסן יוסף, בנו של אחד ממנהיגי החמאס בגדה, שזכה לכינוי הנסיך הירוק. מסעב זכה לכינוי מכיוון שהוא בנו של אחד ממנהיגי החמאס הבכירים ביותר, אולי "מלך" בתנועת החמאס, המזוהה עם הצבע הירוק.

סיפורו של מסעב ושל המפעיל שלו מעניין ונותן הצצה למנגנונים הפנימיים של המלחמה בטרור ושל עבודת השב"כ. כמו כן, הוא מאפשר הצצה לחייו של צעיר פלסטינאי בשטחים, לעולמם של האסירים הבטחוניים בבית הסוהר הישראליים, ולמתחים הפנימיים בחברה הפלסטינאית.

קראתי את הספר בעניין רב, אך נותרתי עם התחושה שהוא מסתיר לא פחות משהוא חושף. מבלי לגלות את המאוחר בפני מי שמעוניינים לקרוא את הספר בעצמם, מסעב עובר שינוי אישיי וזהותי כביר במקביל לעבודה שלו עם השב"כ הישראלי.

לאורך העלילה מסעב מפתח מעין מצפון אישי לו הוא מרגיש מחויב יותר מלכל "צד" בסכסוך. נדמה, כי בניגוד לתפיסה המוקדמת שהייתה לי על אודות משתפי פעולה, לפיה, כל משתף פעולה עם גוף מודיעני זר עושה זאת בשל אינטרס אישי צר, מסעב בוחר לעבוד עם השב"כ מתוך תחושת שליחות דתית כמעט.
בעוד שתמיד האמנתי כי משתפי פעולה פועלים לשם סיפוק אינטרס חומרני (האפשרות לצאת ממצוקה כלכלית), או מתוך רצון לעזור לבן משפחה אחר (הענקת טיפול רפואי לבן משפחה במצוקה), או לכל הפחות מתוך מצוקה אישית (חשש שמא סוד אישי שלו יודלף והחברה בה הוא חי תוקיע אותו), מסעב טוען שתמיד ביקש למנוע שפיכות דמים נוספת, מכל הצדדים.

הסיפור הזה מרתק וגם מעניק לקורא תחושה שאולי יש תקווה. גם בתוך המציאות המדממת של הסכסוך יש אנשים שממשיכים להחזיק בתפיסת עולם פייסנית השואפת לעתיד שליו לשני העמים.

יחד עם זאת, כאשר קוראים את הספר בעין ביקורתית יותר, מבלי ללכת שבי אחר קסמו האישי של קולו של מסעב כמספר, ניכר כי המציאות עגומה יותר. החברה הסובבת את מסעב היא חברה בה כל אדם, גם אם הוא מאמין בפיוס, חושש לומר זאת פן יואשם בבגידה וברפיון. החשד והחשש ממשתפי פעולה, ורגשות הנקמה הרותחים, המפעפעים בפעילי התנועות השונות בשטחים, מביא אותם לבצע מעשי אכזריות אפילו בקרובים להם. מסעב גם חושף את הדו-פרצופיות (הידועה אולי לקורא הישראלי...) של יאסר ערפאת שביד אחת חתם על הסכם רגיעה עם ישראל וביד שנייה נתן דרור לפעולתם של מפגעים.

זאת ועוד, התחושה שלי לאורך הקריאה הייתה שקשה לי לקבל את המהפך הדרמטי שחל בחייו של מסעב, ואת הנכונות שלו לשתף פעולה עם מי שהוא עצמו ראה בו תחילה אויב שיש להילחם בו עד חורמה – שירות הביטחון הישראלי. קשה להבין כיצד מי שראה באביו דמות מופת נערצת היה מוכן לבגוד בו, ובכל מה שהאמין.

לאחר שקראתי את הספר הסתקרנתי לצפות גם בסרט שיצא באותו נושא, המכסה את סיפורו של מסעב ושל המפעיל שלו, שנהיו לימים לחברים קרובים (תופעה חריגה בפני עצמה). הסרט דומה מאוד לספר אך מוסיף פרטים שהשלימו עבורי את התמונה, ואפשרו לי להבין איך שינוי כביר כמו זה שעבר מסעב אפשרי בכלל מבחינה פסיכולוגית. כך, למשל, הסרט מרחיב יותר על דרך הפעולה הלא שגרתית של המפעיל של מסעב. דרך שהובילה את מסעב לראות במפעילו חבר אמת ואף דמות אב נוספת, או חלופית. דרך אשר הובילה גם, לבסוף, לפיטוריו של מפעילו של מסעב.

ספר מעניין למי שמתעניין בנושא. לא קראתי ספרים אחרים באותו תחום כך שקשה לי להשוות, אשמח להמלצות.

» ביקורות נוספות של omripoll
» ביקורות נוספות על בן החמאס - סיפור בנו של מנהיג החמאס שהפך לסוכן שב"כ