ביקורת ספרותית על בן החמאס - סיפור בנו של מנהיג החמאס שהפך לסוכן שב"כ מאת מסעב חסן יוסף

---

אתם מכירים את זה שקוראים ספר, חושבים שהבנתם ומגלים שלא? לפעמים אנחנו יכולים לקרוא ספר שוב ושוב, ולהיות בטוחים שהבנו הכל, וסה"כ ספר סבבה וזהו. ולפעמים נקרא את הספר עוד פעם, כי הוא היה טוב וגם קל לקריאה, לא כמו אנשי פאנפילוב או צנחנים בעורף האויב. ואז, יום אחד ( מוסיקה דרמטית ), הכל משתנה.
במדינת ישראל יש פיגועים. אנשים נוהגים להגיב במגוון צורות על פיגועים - חלקם מתעצבנים, חלקם מאשימים את המדינה, חלק דורשים להחזיר שטחים. יש כאלה שמרוב פיגועים כבר קשה להם לעקוב, ולא מרגישים ולא מגיבים לאחר פיגוע נוסף.
לפני כחצי שנה, אדם שהכרתי נרצח בפיגוע. קצת אחרי זה הייתי ליד פיגוע בעצמי. זה היה לא פשוט, להגיע לאדם שביום זעם הלך לתקן את האוטו בכפר ערבי כי "הם תמיד נחמדים אליו ואף פעם לא עשו לא כלום", לראות את האוטו ההרוס, לידו שלושה ניידות משטרה ומג"ב, ולמרבה המזל הוא יצא בזול - רק חשש לפגיעה עצבית ביד וכמה דימומים. זה היה ביום שישי שבו היו את המגנומטרים. בשבת לא הייתי רגוע, הייתי על קוצים ולא הצלחתי לפרוק את התסכול שלי. על מי אני אכעס? על האדם שלא עשה כלום? על הערבים שחיים במזרח ירושלים בתת תנאים? על המדינה שלא יכולה לעשות משהו כדי למנוע את זה? דברים כאלה קורים בתדירות, לרוב לא שמים לב, אבל כשאתה רואה את זה קצת אחרי שהיית בהלוויה בהר הרצל, זה תופס משמעות חדשה. לא יכולתי לכעוס, ולא היה לי דרך להרגע, עד שחשבתי על פתרון - אני אקרא ספר שיזכיר לי את הצדדים הטובים. את הצדדים הטובים של האסלאם, את המצב הקשה שקיים במזרח ירושלים ובעזה, את העובדה שהמדינה מנסה לעזור, אולי כל זה יזכיר לי שיש גם טוב.
הנסיך הירוק זה ספר מדהים, ספר שמראה את הצדדים שאנחנו לא נוהגים לחשוב עליהם. הסופר - מסעב חסן יוסף, בנו הבכור של אחד ממקימי החמאס, גדל במציאות לא פשוטה. במציאות שבה רצח, זריקות אבנים, איומים ואבא שנמצא בבית הכלא זה שגרה. מסעב יוצק את העולם שלו, עם השקפת החיים שלו לתוך ספר שמספר הכל - החל מהילדות, דרך איך שהוא התגייס לשב"כ ועזר למדינת ישראל, עד התקופה שהוא נאלץ לברוח ולחיות בחשש מפני מתנקשים לאחר פרסום הספר.
יש סיפור על רב שאינני זוכר איך קוראים לו, שכאשר אשתו אמרה לו בתקופת האינתיפאדה השנייה שצריך לשים דף על המקרר ולרשום את כל שמות הנפגעים, כי לא ייתכן שאנחנו לא זוכרים את מי שנרצח רק בגלל שהוא יהודי. אותו הרב ענה שנכון, זה לא ייתכן, אבל גם צריך לזכור את כל אלו שחיים, שנולדו, שניצלו, כי גם זה לא מובן מאליו.
במשך כמה שנים קראתי את הספר לא מעט פעמים, ואני חושב שזה ספר מעניין וחשוב. הוא מספר סיפורים מפליאים על השב"כ, על החמאס, ועל החיים כערבי פלסטיני, אבל יותר משהו מעניין הוא חשוב - הוא מזכיר לנו את הצד השני שסובל גם הוא. לפעמים קשה לזכור את הצד הזה, לפעמים בתוך כל המלחמה והבלגן אנחנו משלמים מחירים לא פשוטים, מנסים להגיע לשלום ולא מצליחים. אם רק היו עוד אנשים שמנסים לראות את הצד השני, להפתח, ולא רק לצעוק את העמדה שלהם, אלי היינו צריכים לשלם מחיר נמוך יותר. יהיה האל עמנו, וייתן לנו את הכוח להתמודד.

» ביקורות נוספות של דז'נייב האב
» ביקורות נוספות על בן החמאס - סיפור בנו של מנהיג החמאס שהפך לסוכן שב"כ