ביקורת ספרותית על שלושת המוסקטרים [3 הכרכים] - (א) חרבו של ד'ארטנין (ב) יריב בלתי צפוי (ג) מזימותיה של מילידי מאת אלכסנדר דיומא (האב)

---

ללא ספק ה - ספר, בה׳ הידיעה, שמולך בכל כך הרבה קטיגוריות שלי: הספר הטוב ביותר של דיומא , הספר הטוב ביותר של ימי ילדותי, ואולי אף הספר האהוב עלי בכל העולם.

למי שלא קרא, אל נא תסתפקו בשלל העיבודים הקולנועיים והטלוויזיונים. אמנם הם מציגים את תמצית העלילה ( ברמות דיוק משתנות ) ואת הדמויות הראשיות הבלתי נשכחות, אבל קסם הדיאלוגים ושנינותם, ממש קומדיות מצבים מפילות מהמאה ה17, מחכה לכם בין דפי הספר המקסים הזה, המתורגם לעילא.
החל ממוסקטר גברי ומסוקס המחזר אחרי גבירה מזדקת וכעורה על מנת שתממן את בגדיו וציודו, ועד ליחסי העובד מעביד בין ד׳ארטניין ומשרתו פלאנשה.
יופיו של הספר בכך שהוא לא רק מציג סיפור הרפתקה מסעיר ודמויות רשעים מורכבות כמו מיליידי שאי אפשר שלא להתקף הערצה אליהן, אלא שהוא מציג תמונה קלילה מלאת חיים ושובבות של חיי האצילים, בלי להתייפייף או להכנס לשאלות כבדות של מוסר. המוסקטרים שלנו מנהלים רומנים עם נשים נשואות ( ולא להם ) במין קלילות צרפתית, וכמו כן לא מתביישים שאהובותיהן הנשואות מעניקות להם מתנות יקרות ערך וכסף לממן את אורח חייהם. את השיעמום של זמן פנוי הם מפיגים בהתגרות זה בזה ובקרבות סיף ילדותיים מעט, ומייחלים לאיזו מלחמה רצינית שתאפשר להם להציג לראווה את יכולותיהם ואומץ ליבם.
כל אלו אולי נשמעים לקורא המודרני כתכונות אופי קלוקלות, אולם גיבורינו ניחנו גם באצילות נפש, אומץ, ומעל לכל - נאמנות לחבריהם, המאפשרת לנו להעריץ אותם ולחייך בחיבה למשמע הרפתקאותיהם היותר מפוקפקות.

מקום מיוחד שמור בליבי למיליידי המרושעת, הגיבורה האמיתית של הספר. מיליידי היא הארכי נבל עתיר הכישורים והמזימות של הספר, יפהפיה, אמיצה וקטלנית. היא היתה ראויה לגורל טוב יותר ממה שהוענק לה... נו שוין. כנראה שגם הספר הנפלא הזה איננו מושלם.

» ביקורות נוספות של גלדריאל
» ביקורות נוספות על שלושת המוסקטרים [3 הכרכים] - (א) חרבו של ד'ארטנין (ב) יריב בלתי צפוי (ג) מזימותיה של מילידי