ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שבת, 3 בפברואר, 2018
ע"י pen
ע"י pen
הורדתי ממדף גבוה את הספר "שכול וכשלון" של י.ח.ברנר אחרי שסיימתי לקרא את הטרילוגית "עד ירושליים" שקראתי בעקבות הספר "שמות" של הסופר אהרון ראובני. ספר הוביל לספר כך שבזמן האחרון שהיתי בירושלים בין אנשי הישוב הישן לפני ובזמן מלח"ע הראשונה. ספרו של ברנר יצא לאור בשנת 1920 ושל ראובני, הראשון בטרילוגיה,"בראשית המבוכה" יצא באותה שנה. שני הכרכים האחרים,"האניות האחרונות" ו"שמות" יצאו כשלוש וארבע שנים אח"כ. לא סתם אני מוסיפה מידע זה, לדעתי יש זיקה ברורה ביניהם אני בטוחה שאהרוני קרא את ספרו של ברנר. ברנר גם היה מי שעזר לו להוציאו לאור."שכול וכישלון" היה לי קשה יותר לקריאה והבנה. מרובות בו מילים ביידיש וגרמנית, שלא לכולן הסבר בסוף הספר, וכן, הוא מתובל בביטוים רבים מתוך ארון הספרים היהודי שהיו אז שגורים, ומובנים וליוו את שפת היום יום. אני לא הבנתי את המשמעות של הרבה מהן. אבל הספר מעניין הוא מתאר תקופה קשה מנשא של עוני ומצוקותיו מחד ועונשם של התורכים מאידך. יש בי הערצה לאותם אנשים שנלחמו אז להאחז בארץ, מתוך מודעות ציונית, ולא להרפות. בזכותם אנחנו פה עכשיו במדינה שרובם לא יכלו אפילו לדמין. בין האנשים האלה בן-גוריון, בן- צבי.הספרים האלה מיטיבים לתאר את תחושות המצוקה הגדולה, את המאבק היום יומי את תחושות היתמות השכול והכשלון. הימים של אז לא נרשמו בספרי ההסטוריה, לפחות של מערכת החינוך כימים הרואים ולא סופר עליהם הרבה. אני רוצה להאמין שהסיבה היא בשל הקושי של ילדים להתחבר למאבק קיומי כ"כ קשה. השלב הקשה הזה ברגע שצלחו אותו פתח את השער למה שיש לנו עכשיו. בעיני אלו ספרים חשובים שערכם הספרותי כרומנים מתרים לא פחות.
9 קוראים אהבו את הביקורת
9 הקוראים שאהבו את הביקורת
