ביקורת ספרותית על שכול וכשלון (מהדורת 2006) - אחרית דבר: מנחם ברינקר מאת יוסף חיים ברנר

---

כמו הרבה שמות של רחובות בתי ספר וכאלו שכולנו מכירים את שמם אבל מעולם לא טרחנו בעצם לדעת מי האדם שעל שמו קוראים למקום כך גם ברנר. את עלילותיו הפרטיות אני לא מתכוון לפרט בפורום זה כמובן. כל שאני יכול לומר הוא שהוא לא יו"ר הכנסת שעל שמו נקראת השכונה בשירו של ברי סחרוב כמה יוסי.
אבל אני כן יכול לתת כמה עובדות הקשורות לעכשיו מלבד הסטיסטיקות שניתן לראות במסגרת האתר על כל ספר. בספריה המרכזית בעיר שלי יש רק ספר אחד של הסופר.לכן לקחתי את הספר הזה. האדם האחרון שלקח את הספר קודם לי על פי החותמת על דף ההשאלה היה לפני כמה שנים ואין חותמות נוספות. מה הסיבות לכך? איני יודע. מה הסיבות שהחלטתי לקרוא את ברנר? בדיוק זו הסיבה כנראה.
ומה יש בספר? בגדול הספר הוא רומן. העלילה מתארת מספר דמויות "ירושלמיות" במה שאפשר לקרוא "הישוב הישן" בזמן ששעון החול של השלטון התורכי נמצא בגרגיריו האחרונים. העיר העתיקה וקצת שכונות מחוץ לחומות. זה מה יש אז. שם הספר רומז על היותו טרגדיה כמובן. מי שמחפש סוף טוב לאנשים המסכנים שהספר מתאר שיחפש במקום אחר. יש בספר מספר הערות "חברתיות" כמובן. אני לא בטוח שאני יורד לסוף דעתו של הסופר בנושאים הסוציאלים חברתיים האלו אז אני פשוט אשתוק.
רמת הכתיבה טובה. קושי הקריאה קצת יותר מעגנון וקצת פחות מברדיצ'בסקי. שימו לב שיש מילון עזר קטן בסוף הספר.

» ביקורות נוספות של לא קורא בים
» ביקורות נוספות על שכול וכשלון (מהדורת 2006) - אחרית דבר: מנחם ברינקר