ביקורת ספרותית על גר בארץ נוכרייה מאת רוברט היינליין
הביקורת נכתבה ביום שני, 6 בנובמבר, 2017
ע"י elminister


גר בארץ נוכרייה נחשבת לעבדותו המבריקה ביותר של רוברט היינלין(1907-1988), ספר זה יצא ב1961 לאחר "לוחמי החלל" (ולאחר שהיינלין הואשם בדעות פאשיסטיות בגינו), והפך לגמרי את הקערה על פיה .
לספר יש כל כך הרבה רבדים כשניסיון לנתח את הספר ברובד אחד, מיד נוגעת ברובד אחר, הבא ננסה לפרוס את הספר דק דק ורק לצורך מבני, נחלק אותה לרבדים שונים, התמונה בספר היא כאמור חיבור הרבדים לתמונה אחת.
עלילת הבסיס(ספויילרים):הספר מספר את סיפורו של ולנטין מיכאל סמית(המכונה מייק), בן אנוש אשר הוריו מתרסקים במהלך משימה כושלת על המאדים, התינוק הוא הניצול היחיד. התינוק גדל אצל בני המאדים עד בגרותו ושב לכדור הארץ (כבן אנוש אמנם) אולם זר מוחלט לתנאים, לחברה, ואפילו לשפה – אכן זר בארץ זרה.
האחות הרחמנייה , גילאן בורדמן מבינה עד מהרה שהזר הופך לאיום על בעלי ה"הון שלטון" של כדור הארץ היות ובמצבו החוקי הוא נחשב לבעלים של כוכב הלכת "מאדים". גילאן מבריחה את מייק החוצה מבית החולים. בעזרת ידידה העיתונאי בן קקסטון החבורה בורחת ומוצאת מקלט בבייתו רחב הידיים של הסופר (המיליונר) ג'באל הרשו, שם מסתגל מייק לתנאים ומתחיל (במהירות על טבעית) ללמוד על כדור הארץ, במהרה מובן לכולם כי מייק מסוגל בקלות לבצע פעולות שמוגדרות על ידינו כ"ניסים" כגון הזזת חפצים בכוח המחשבה או העלמת חפצים.
סמית אוסף סביבו מאמינים ומייסד את "כנסיית כל העולמות", ומייסד כחברה אשר מאמצת אליה את התרבות המאדימית, תרבות אשר אמות המוסר שלה שונות לחלוטין מתרבות כדור הארץ ומושגים כמו הוללות מינית, נודיזם או קניבליזם מוגדרות כנורמות לצד פתיחות מוחלטת.
הכנסייה צוברת לה איבה בעיקר מצד הכנסייה השמרנית (המכונה בספר הכניסיה הפורסטרית) , מיקומם מתגלה וה"קן" מוצת, המון זועם מקיף את המלון שבו מייק נימצא, ובדיאלוג האחרון עם הרשו שוטח בפניו מייק את עקרונותיו משנתו ואז יוצא אל הקהל, שם עובר לינץ אכזרי ומחוסל, חבריו אוכלים את גופתו ומייק עולה השמימה ופוגש את פוסטר המלאך.
עבודה נאה של ניתוח העלילה ברובד בגלוי נעשתה כאן, כולל מראה מקומות ועמודים לצד סיכום ממצה של "התרבות המאדימית"
https://www.hayadan.org.il/stranger-in-a-strange-land-2201113
הנגיעה בדת :
כותרת הספר לקוחה מספר שמות (פרק ב), כאשר משה בורח מארץ מצריים כדי להתחמק מפרעה לאחר שהרג איש מצרי וטמן אותו בחול, בארץ מדיין מתחתן משה עם ציפורה אשר יולדת לו בן "ויקרא את שמו גרשום, כי אמר "גר הייתי בארץ נוכרייה". הספר נוגע, לא נוגע כל העת בדיון פילוסופי תאולוגי על מהות הדת, על מושגים של טוב ורע ועל כוחות או חוסר כוחות האל. העלילה שתוארה קודם לכן היא רק כסות חיצונית, קליפה ותו לו, לסערה סביב אמות המוסר של החיים המודרניים, שעל כולם מנצחת הדת. כמעט כל החיים על פני כדור הארץ מוצגים בספר כבעייתיים , הדת האנושית מוצגת בספר בצורה נלעגת וחומרית ושונה לגמרי מאמות המוסר הגבוהות המתוארות (לשם השוואה כמובן) מול "הדת של מייק".
מייק הוא סוג של נביא, סוג של "אל" בעל כוחות מיסטיים חזקים, אין הסופר מכביר מילים על מוצא כוחות אלה והמציאות משוטחת לנו כעובדה מוגמרת שאדם בעל אמונה וחינוך מאדימי מסוגל להעלים חפצים או אנשים, ללמוד מאות ספרים תוך דקות וכדומה.
"אתה הוא האלוהים" – תפישה זו אשר חוזרת לכל אורך העלילה , מוצגת על ידי מייק כעובדה ברורה, בכל אחד מאיתנו לא קיים רק "ניצוץ אלוהי" או שבריר של צלם או דמות, אנחנו אלוהיים בעצמינו, העבודה שטרם גילינו אותה או חווינו אותה נעוצה בחוסר יכולתנו להבין או להפנים את המסרים (אשר ניתנים בחינוך המאדימי). המשמעות של "אני הוא האלוהים" היא האחריות שאנו נושאים למעשינו והיכולת (או אי היכולת במקרה של אדם מין הישוב) להבין את משמעות מעשינו. התפסה הדתית המוצגת בספר כה עמוקה עד שבהשפעת הספר נוסדה כת של ממש המכונה "כנסיית העולמות" כת אשר מאמצת חלקים מתוך תורתו של מייק המאדימי – חלוקה לקינים, טקס המים המסורתי וההבנה שבכל אחד מאיתנו יש את אלוהים. ממדע בדיוני לדת?! מוזר ומעניין , לא מעט שנים לאחר מכן סופר מדע בדיוני אחר לגמרי יסד דת אחרת (האברד \סיינטולוגיה)
פעולת ה"גריקה" – הפועל לגרוק To Grok הינו מטבע לשון ופועל שמגיע ממאדימית, הפועל מדבר הרובד הגלוי על "שתיית מיים" אבל כוונתו האמיתית היא להבין לעומק ולמעשה להזדהות ולקבל חלקים מתוך התמונה כשלעצמה ואת התמונה הכוללת . אם פעולת "הגריקה" מתבצעת בצורה נכונה הרי שכוחות העל יכולים להיות מנת חלקו של זה ש"גורק" נכון. אגב הפועל "גריקה" הפך כבר למטבע לשון רשמי שניכנס למילון אוקספורד האנגלי
https://en.oxforddictionaries.com/definition/grok
ג'ובאל הרשו –הרשו ברובד בגלוי הינה הדמות האקסצנטרית, המצחיקה הצבעונית והשוביניסטית לצד חוכמת חיים והבנה עמוקה של "איך כדור הארץ הרקוב עובד", לא מעט דיונים ישנן בין הרשו לבין מייק, למעשה הרשו כדמות משנית היא הקטליזטור שמניע את העלילה בכך שהוא מעניק למייק את תובנותיו על החיים בכדור הארץ, הדיאלוגים העמוקים בין מייק להרשו מציגים לנו את דעת המחבר (היינלין) דרך דמותו של הרשו על "איך פועל העולם" מהם יחסי הכוחות בין שלטון, משטר ודת לצד נשים ואלכוהול. שום דבר לא מפספס את החרב החדה של העיתונאי המשכיל הרשו\היינלין , מייק גורק בצורה העמוקה ביותר את הרשו ומציג את תורתו שלו, אותה אלטרנטיבה לכדור הארץ – היא זו שהיינלין מניח לפתחינו (הקוראים) ולמעשה מזעזע אותנו באמות מידה חלופיות הנמצאות (לכאורה) על כוכב אחר (מוסד הנישואין הוא המלצה בלבד, בגדים הם מעמסה ועוד).
הספר מוגדר כספר "מדע בדיוני" אולם הוא רחוק מאוד מכך, ספר זה הוא למעשה ספר פילוסופיה הקורא תיגר על אמות המידה הקיימות ומציג אמות מידה אלטרנטיביות. אין כלל מיקוד בטכנולוגיה יוצאת דופן, חרבות אור או פעלולים מרשימים, יש כאן שימוש במדיום כמעבדה לחקר האנושות. בכל דיאלוג פעולה או תיאור מתגלה המציאות על כדור הארץ במערומיה ומוצגת אלטרנטיבה, זו שעל מאדים – טובה יותר או פחות זו כבר שאלה פילוסופית מיסטית או תאולוגית והייתי מסווג את הספר לסוגה הזו הרבה יותר מאשר מדע בדיוני.

במאמר מוסגר וצניעות – ספרים של ממש נכתבו וניתחו את היצירה הזו, אני רחוק מאוד מכתיבה ביקורתית הולמת על יצירה מהסוג הזה, אבל לטעמי היא אמורה להיות קריאת חובה לכל בן נוער שהוא
אתם האלוהים ! גורקים אותי?
הוצאת כתר , 1980, תרגום דפנה לוי , 420 עמודים
9 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
טופי (לפני 6 שנים ו-11 חודשים)
מעניין, אבל אני עדיין וללא ספק מעדיפה את "לוחמי החלל"
רץ (לפני 7 שנים ו-11 חודשים)
מעניין
נעמי (לפני 7 שנים ו-11 חודשים)
היי, לא קראתי את כל הביקורת אבל הייתי ממליצה לך לרווח את הפסקאות ולרכז את הלינקים בסוף כדי שלעין יהיה נעים יותר. אני למשל עייפה כעת ולכן צורת ההגשה הקשתה עלי את הקריאה והפסקתי, חבל.
גלית (לפני 7 שנים ו-11 חודשים)
אם ככה נחה דעתי... ובנימה אישית יותר- לטעמי אלו שמתמקדים בחרבות אור וכו הם הגרועים בז'אנר ובפירוש לא מיצגים אותו.
elminister (לפני 7 שנים ו-11 חודשים)
אכן פישטת יתר על המידה, כוונתי הייתה להראות בדיוק את ההפך.
לצורך העיניין אכן יש ספרי מדע בדיוני אפיים שמתמקדים "בטכנולוגיה יוצאת דופן, חרבות אור או פעלולים מרשימים".ראי תשובתי המפורטת קודם לרבות דוגמאות, האם זה משרת את מתנגדי הז'אנר?! איני יודע, כמו כל סוג של אומנות כל אחד מתחבר לחלק אחר ונהנה ממנו.
על כל פנים לא התכוונתי לאגד את כלל ספרי המדע הבדיוני כז'אנר תחת "חרבות אור" כנראה שלא הסברתי את עצמי טוב בביקורת
גלית (לפני 7 שנים ו-11 חודשים)
האם אתה קראת מה שאני כתבתי? אתה ציינת כי הספר לדעתך אינו מד"ב מאחר ואינו עוסק - אם לפשט זאת- בחרבות אור וכו'.
אני טוענת כי מד"ב אין משמעו חרבות אור וכו'.
לא נכנסתי לשאלה אם הספר הזה ספציפית הוא מד"ב או לא לדעתי , אלא מחיתי כנגד ההגדרה הגורפת והמאד לא מדוייקת שנקטת.

בוודאי שקראתי , אני לא נוהגת להגיב סתם על דברים שאני לא קוראת.
elminister (לפני 7 שנים ו-11 חודשים)
תודה שקראתם והגבתם, אני מעריך זאת,
ברשותכם הבהרה, מדע בדיוני הוא הסגנון האהוב עלי ביותר, אני קורא אותו שנים רבות בהנאה רבה ואוסף מאות כותרים ממנו לספריה שלי, סגנון המדע הבדיוני מכיל המון תתי ז'אנרים, מספרי מדע בדיוני קשה (כמו לארי ניבן , ודיוויד ברין) ועד מדע בדיוני שנוגע בפילוסופיה, דת ופסיכולוגיה (היינלין בחלק מספריו, אסימוב, וכמובן פיליפ ק דיק) . כולם מוגדרים כשייכים לסוגה הזו.
בחלקם (אך לא כולם) יש עומקים שנוגעים בנו הרבה מעבר לרובד הגלוי ואת אלה אני אוהב במיוחד ואת חלקם מסקר, ברם ספרים אחרים מתמקדים בנושאים אחרים לגמרי ולא נוגעים כלל ב"אדם" "פילוסופיה" או "דת", בחלקם אפילו האדם כדמות משוטחת לחלוטין רחוקה שנות אור מכל עומק שהוא (ראו את ביקורתי על הספר "טאו אפס" לדוגמה).
לגופו של נושא, היינלין כתב לא מעט, חלקם הגדול של ספריו נוגעים בהחלט בכל המקומות שהזכרתם, וכמו שכתבתי השימוש במדיום המדע הבדיוני כדי לכתוב עלינו – על ההתנהגות האנושית המרשימה כל פעם מחדש.
ספר אחר שלו "לוחמי החלל" שטוח בהרבה מספר זה, יש בו הרבה יותר אקשן ,כלי נשק עתידניים פיצוצים, מלחמות בחייזרים ורומנטיקה – הספר הרבה יותר אפי מאשר פילוסופי, וגם הוא כמובן מבית היוצר של אותו סופר וניכתב באותם השנים, ושייך לסוגת המדע הבדיוני
את "גר בארץ נוכריה" אגב, ניתן לנתח– כמדע בדיוני ללא שום רובד סמוי, את העלילה עצמה, את בני מאדים, את הביולוגיה והסוציולוגיה והכוחות המופעלים עליהם:
https://www.hayadan.org.il/stranger-in-a-strange-land-2201113
אני כמובן מוצא אותו ספר פילוסופיה, אבל אין ספק שהספר הוא ספר מדע בדיוני.
לומר שמד"ב עוסק באדם – זו אמירה כוללנית מידי שאינה מדייקת, ולומר שהספר אינו מדע בדיוני –ובכן הוא בהחלט כזה.
החדשות הטובות, יש לכולנו כנראה את אותו טעם בחיפוש ספרים "שגורמים לנו לחשוב" מעבר לחלק הגלוי


yaelhar (לפני 7 שנים ו-11 חודשים)
ביקורת מושקעת מאד.
הספר באמת אינו מדע בדיוני - כמו הרבה מספריו של היינלין שמשתמש בסביבה וכלים בידיוניים כדי להגיד דברים עלינו.
elminister (לפני 7 שנים ו-11 חודשים)
זוהי בדיוק כוונתי האם קראת את הביקורת? זה בדיוק מה שכתבתי "הספר מוגדר כספר "מדע בדיוני" אולם הוא רחוק מאוד מכך, ספר זה הוא למעשה ספר פילוסופיה הקורא תיגר על אמות המידה הקיימות ומציג אמות מידה אלטרנטיביות. אין כלל מיקוד בטכנולוגיה יוצאת דופן, חרבות אור או פעלולים מרשימים, יש כאן שימוש במדיום כמעבדה לחקר האנושות.
גלית (לפני 7 שנים ו-11 חודשים)
מד"ב
אינו מתמקד בטכנולוגיה יוצאת דופן חרבות אור ופעלולים מרשימים.
מד"ב עוסק באדם. כמו כל ספרות טובה.
חבל שבבקורת כה מושקעת כשלת בהגדרה כוללנית שמשרתת את מתנגדי הז'אנר ובעלי הדעות הקדומות.
זה בערך כמו לטעון שחוות החיות של אורוול הוא ספר ילדים כי יש שם חיות מדברות.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ