ביקורת ספרותית על הניקס מאת נייתן היל
ספר טוב

---

עלילה- 5
קצב הסיפור- 4 טוב
תובנות ואירוניה – 5


אפשר לקרוא סיפור מיוחד זה כאגדה מודרנית על הילדה הקטנה, ביער האירועים והמפלצות האנושיות.
שלא כמו באגדות הסיום אינו טוב מוחלט, אבל מאפשר אנחת רווחה.
אפשר לראות בספר מעבר בינדורי. מהשמרנות הישנה של דור יוצאי מלחמת העולם השנייה, אל נוער הפרחים המתמרד במלחמת וייטנאם, המוסכמות החברתיות המיושנות, ובעיקר המעבר מהתפיסה כי הערכים הנעלים של מדינה, לאום ושמרנות אישית משתנים לטובת ביטוי חופשי בביגוד, התנהגות של הפרט ומתירנות מינית (אין כאן תיאורים חושפניים בנושא).

מאידך, הספר מציג במלוא קלונם את ה"ערכים" הנצחיים" של אופורטוניזם , שלטון אוליגרכי, יצר הנקמה ועוד ועוד.

ודבר אחרון הספר מתקרב ל 700 עמוד, 698 ליתר דיוק, בעל מקצב משתנה ו"פינות" שלחלק מאיתנו תהיינה מרתקות, ולאחרים כמעט בלתי עבירות. ממש כמו הדור הנוכחי שלנו: נסו לדבר עם גיק מחשבים היום ולהגיע לתובנות פשוטות.
היתרון הוא כי נושאים אלו שמתייחסים למשחק הרפתקאות ממוחשב, מרוכזים בפרק אחד בן חמישה עמודים שניתן לדלג עליו.
ואחרי מבוא ארוך ומאיים זה , אומר כי כשסיימתי את הספר נמלאתי מחשבות והארות. ולכן הספר מומלץ.

ועכשיו מעט על תוכנו.
סבסטיאן הוא פרופסור באוניברסיטה, בעל עקרונות שאינו מוכן לקבל .. העתקות. התוכנות הקיימות כיום מסוגלות למצוא "מקורות" כאלו במהירות.
הפרופסור מגלה כי במקרה זה נעשתה העתקה כפולה: תלמידה העתיקה מעבודה שלה בתיכון שהועתקה מ..עבודת מקור שלה, שנכתבה קודם לכן.
דבר זה דוחף את סבסטיאן לתהליך התבוננות.
אמו מתפרסמת ב.. השלכת אבני חצץ קטנות על אנשים במפגש של מועמד לנשיאות.
ההמשך עובר במחאה כנגד מלחמת וייטנאם, דור הפרחים ואמריקה של סוף שנות השישים ושנות השבעים.
החוט המקשר היא פיי , אמו של סבסטיאן שחולפת על יד האירועים, בחלק מהם היא משתתפת בעל כורחה ובאחרים היא חולפת לידם.
פיי, היא אישה תמימה, כמו בנה, אפילו שמרנית בערכיה, וישרה עם עצמה והסביבה.
התוצאה די מסוכנת לה, אבל היא נחלצת בעור שיניה.

הכתיבה של נייתן היל מאוד ורסטילית בסגנונה, מערכת הדימויים שלה ותובנותיה משתנות בהתאם לנושא.
בפרק 4 בתחילת הספר,מוצג תהליך "תיכמון" של הסטודנטית והמבט הציני, של סבסטיאן. כל שלב מוכתר במינוח הלטיני מתורת הלוגיקה, לא להבהל תוכן הקטע קריא ומעניין.
דוגמאות:
פלוריום איטרוגנטיום- השאלה הטעונה
פטיטיו פרינקיפי – הטיעון המעגלי
..
פוסט הוק ארגו פרופטר הוק – מתאם מקורי
..
ארגומנטום ורבוסיום – פנייה אל ההרתעה
..

אד הומינם - אל האדם

מתברר כי אנחנו משתמשים בטכניקות הללו כדי לשכנע או להתגונן, וזאת מבלי לדעת כי אנו כאלה.

המחבר צוחק על אופנות חברתיות כאלו ואחרות. לדוגמה , מישהו המציא "דיאטת פלייסטו". זהו תפריט של אכילה כמו בפלייסטוקן. כדאי לקרוא למה הכוונה.

בתי האבות לדעת המחבר עסוקים במשהו אחר " האחיות בווילו גלן לא ניסו למנוע מוות. אבל הן ניסו להנחות אותך למות בדרך הנכונה. כי אם תמות ממשהו שאינך אמור למות בו, המשפחות עלולות לחשוד........ בווילו גלן כל החיים כולם שואפים להימנע מתביעות משפטיות"..
או למשל : "אי אפשר היה להתייחס בביטול מוחלט לשמועה שאת קמפוס האוניברסיטה, תכנן הפנטגון כדי לזרוע אימה ויאוש בקרב הסטודנטים".
מעניין איך היה הכותב מתאר את קמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית.

ולפעמים הכתיבה היא בסמליות מעודנת. פיי מחביאה מכתב הצעה לנישואין בספר "גן העדן האבוד".
ולבסוף עוד תובנה מעניינת. אליס, חברתה של פיי אומרת"..השמרנים רוצים להחרים פורנוגרפיה כדי להיפטר ממנה. אבל גם הליברלים רוצים להיפטר ממנה, הם רוצים להפוך את האנשים לנאורים כל כך עד שלא ירצו בה. דיכוי מול חינוך. השוטר מול המורה. לשניהם אותה מטרה- התחסדות- אבל משתמשים בכלים שונים."

שווה לקרוא את הספר.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על הניקס