אודי אם לא הייתי קוראת את הסיפור המדהים שכתבת לפני 3 שנים הייתי חושבת שאתה קשקשן אבל הבנתי שאתה רחוק מלהיות כזה.
לגבי הספר יש מליוני אנשים שהאלכימאי ממש מהווה אבן יסוד לחייהם
הם מכירים כל פרט וממש דנים על הספר. אותי זה הפתיע ביג טיים אבל ככה זה
בחיים. זבל לאחד, זהב לאחר.

אני מבין אותך זה באמת ספר חרא וטיפשי. פילוסופיה בשקל וחצי. קראתי אותו בגיל 17 אחרי שגיסתי המליצה לי עליו. רק אחרי שנתיים הבנתי שהיא מטומטמת ומאז הפסקתי לקרוא כל דבר שהיא נוגעת בו.
במקום לבזבז זמן על הפסולת הזו תקרא את מאה שנים של בדידות.

אני מתחיל להזדהות, אני בשליש שלו כרגע, ואולי הוא מגיע לרעיון יפה בסוף, אבל הכתיבה היא כל כך on the nose ושטחית, בטח כשהספר הקודם שקראתי היה של תומאס מאן (ובמקביל אני קורא את יצחק שמי), שזה נראה ממש פתטי בהשוואה.

עמוק.

סיפור עם תובנו על החיים שהיום נראה די צ'יזי ופתטי..פעם זה היה להיט