ביקורת ספרותית על זה - אימה - בדיוני מאת סטיבן (סטיפן) קינג
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 8 באוקטובר, 2017
ע"י אודי


אפריל 99
משמרת לילה באחד מבסיסי מג"ב בגזרת איו"ש. גזרה שקטה. אפוד, קסדה, נשק וספר עב כרס של סטיפן קינג. יושב בעמדה, מתחיל להשתעמם. שולף את הספר וצולל. ילד רץ לאורך מדרכה, גשם, סירת מפרש מנייר. ליצן מפחיד.

ספטמבר 2017
מקבל כרטיס מתנה של סטימצקי. 150 ש"ח. המתנה המועדפת עליי. בחנות המון אדם. מבצעים. ספר שני ב 10 שקלים. מתוך הערימות, שחור ועבה עד מאוד, הספר 'זה'. השם שונה לסטיבן . העטיפה חדשה. מנהג נוראי להלביש ספר עם הכרזה של הסרט. זוכר שבצבא נהניתי ממנו מאוד. אחד הטובים של קינג. מוריד מהמדף. לוקח גם קובץ סיפורים של בשביס זינגר. השני ב 10 שקלים. המוכרת יפה מאוד. מעיפה מבט בשני הספרים. "שילוב מעניין" היא אומרת. בלילה פותח את הספר גומע 100 דפים במהירות. כל גיבורי הספר לוקחים איתם פגם מהילדות. בוורלי אישה מוכה. מייקל מתקשר לכולם. 'זה' חזר לדרי.

אפריל 99
"המג"בניק היחיד שקורא" מצביע עלי חבר ואומר לחייל חדש בפלוגה. "יש לו ספריה בחדר". 200 עמודים אחרי. ילד שאוהב לקרוא ספרים אבל הוא כל כך שמן שהחברים מציקים לו. נוצרת חבורת ילדים כולם עם פגם חמור כלשהו . משהו רע קורה בדרי. ילדים מתים. ספר שמצליח להפחיד הוא ספר טוב.

ספטמבר 2017
שבוע וחצי מתחילת הקריאה. אני קרוב לסיום. העלילה קולחת בקצב טוב. כבר לא מפחיד כמו אז. קצת ילדותי אפילו. המציאות של קינג חסרת פשרות. אלימות מילולית מיותרת. אצל קינג כמעט כולם נגועים ברוע זה או אחר. הליצן הוא רק הראי שלהם.

מאי 99
בחוץ אביב. בראש ילדים מתים. החבורה מתמודדת בגבורה. הם מצליחים להתגבר. הם ישכחו, אבל זה יחזור. סוגר את הספר. "העמדה" מחכה לי בחדר. משאיל את 'זה' לחבר שמחזיר לי אותו אחרי שבוע. "עזוב, סתם נמרח". אני נוחר בפניו בבוז. "מה אתה מבין?"

אוקטובר 2017
ביל דנברו מביס את השטן בפעם השנייה. קינג הוא וירטואוז. איש לא יקח את זה ממנו.


אחלה ספר!





22 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
Huck (לפני שבוע)
אחלה ביקורת!
סקאוט (לפני שבוע)
כתבת יפה מאוד. עם זאת, לא אקרא את הספר. אני וספרי אימה לא חברים טובים, בלשון המעטה.
כרמליטה (לפני שבועיים)
סקירה מקורית. אהבתי. אינני חובבת ספרי אימה. לא קראתי ולא אקרא את הספר, אבל מאד נהניתי מן הסקירה.

כדאי לזכור שדמיונם הפרוע, היצירתי (ולפעמים גם המעוות) של סופרי האימה, משתחל לפעמים למציאות, בפרט כשהספר מעובד לקולנוע. ראה תופעת הליצנים.
גלית (לפני שבועיים)
סטיבן קינג יודע לספר סיפור את " זה" קראתי לראשונה בגיל 25,קניתי אותו מתנה לאחי,לפני המסירה עשיתי בקרת איכות, הייתי לבד בבית,גמעתי 150 עמוד ואז גיליתי שאני מפנה את הראש אחורה לבדוק שאין שם אף אחד.
אין לי מושג מה בדיוק הפחיד אותי אבל הוא נכנס לי מתחת לעור.
הנחתי בצד....חזרתי אליו אחרי כ-10 שנים.
קראתי עד הסוף,הוא לא בין החביבים עליי.לא אהבתי את הסוף ,לא אהבתי את המסר.לא אהבתי את הגיבורים.
ועדיין הוא מרתק.
הכוורן (לפני שבועיים)
כך אתה מתייחס לאדם שהטעם הספרותי שלו שונה משלך ? ציטוט - " נוחר בפניו בבוז. "מה אתה מבין?"
מחשבות (לפני שבועיים)
אכן וירטואוז וגם לי מחכה העמדה.





©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ