ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 4 בינואר, 2015
ע"י פואנטה℗
ע"י פואנטה℗
לא הרגשתי פחד...כמעט...גם לא מליצנים. התפעלתי מהילדים הלא מושלמים בעליל – מגמגם, אסטמתי, כושי, "פה-זבל", יהודי וילדה אחת יפה ש"משחקת עם בנים". היה נדמה שבתור מבוגרים הם לא היו מצליחים לגבש חבורה רבגונית כזאת, הסטיגמות היו עושות את שלהן, אבל בתור ילדים הם לא הקדישו לזה מחשבה, הם פשוט נהנו להיות ביחד ולקבל את האחר כמות שהוא – וזה לא מובן מאליו...
התפעלתי גם מכוחה של חבורת ה"מפסידנים" הזאת, ללא שום קשר למקור הכוח: האם זה כוחו של ה"אחר"? או כוחה של התמימות שאופיינית רק לילדים? או כוחו של הגורל שאיחד אותם כי היו ילדים נרדפים ודחויים? כל הכוחות האלה יחד?
אז אם כבר דובר על פחד, די הפחידה אותי המחשבה שהרוע השתלט על העולם ועברו מיליוני שנים עד שנוצר כוח נגד שהיה חזק מספיק להתגבר על הרוע. הכוח ה"טוב" (הצב) התחבא, התכנס לתוך השריון שלו למיליוני שנים, לא רצה להתערב. אחד השכנים רואה שהילדים בסכנת חיים ממשית אבל הוא מקפל את העיתון שלו ונכנס הביתה. גם הוא, כמו הצב, לא רוצה להתערב / להתמודד / להסתכן.
הרוע, לעומתם, מתכנן את צעדיו היטב, משכלל את אומנותו לשלוט בפחדים של אנשים, לתמרן אותם ולגרום להם לעשות מה שהוא רוצה, ובסוף – להרוג אותם איך ומתי שהוא רוצה.
הרוע המוחלט ה"זה" לא חייב להיות כל-כך מפלצתי במציאות, זה יכול להיות גם משהו מתון הרבה יותר אבל לא פחות קטלני לאורך זמן.
אדישות, למשל.
אטימות.
אז באמת לא מפתיע שכוחות הרסניים צוברים עוצמה ונדמה שעובר נצח עד שמתגבש כוח נגד שמסוגל להתמודד מולם ולהביס את הרוע.
נ.ב. הסרט הוא גרסה עלובה, פשטנית ומגוחכת לספר. מיותר.
10 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
פואנטה℗
(לפני 8 שנים ו-11 חודשים)
כמובן כשהעולם מושמד,
קל יותר לטעון לרוע אוניברסלי אבל ממה שאני הבנתי, גם "זה" נלחם מול "ההוא" במשך המון שנים וידו על העליונה, ורוע מתגנב ואגבי שכזה מסוכן יותר.
גם אפשר לראות בכך אלגוריה מצוינת לכמה וכמה מצבים מאוד מציאותיים שהאנושות מתמודדת איתם כיום. לפי הרשימה אני לומדת שיש ניסיון נוסף לעיבוד קולנועי ב- 2017. אולי הוא יהיה מוצלח יותר אבל אני מסכימה איתך - קשה מאוד להעביר את הספר הזה למסך. |
|
|
asheriko
(לפני 8 שנים ו-11 חודשים)
בלי שום ספק זה הספר הכי טוב של קינג ונראה לי אחד מ-10 הספרים הכי טובים בז'אנר ואולי בכלל, בגלל שקינג ממש כמו ג' ר ר מרטין כותב על יחסים בין אנשים והאימה היא רק תפאורה.
שלא לדבר על הטוויסט המדהים שצץ באמצע הספר ומתבהר בסוף. תיקון אחד קטן הספר הזה הוא דווקא לא ממש דוגמא ל-"טוב נגד רע" אוניברסלים, להפך מדובר במקרה פרטי מאוד של רע וכאן הטוויסט. "העמדה" מייצג טוב יותר את המאבק האוניברסלי של טוב ורע. מזמן רציתי לכתוב ביקורת עליו אבל רציתי לקרוא אותו שוב כדי לעשות איתו צדק. ואף סדרת טלווזיה או סרט לא יוכלו להעביר את מה שיש בספר הזה אז עדיף לקרוא. התרגום מצויין דרך אגב ואני קראתי אותו גם בעיברית וגם באנגלית. |
|
|
פואנטה℗
(לפני 8 שנים ו-11 חודשים)
תיקון:
יותר מ- 100 ספרים, קצת פחות סרטים (מעל 80, התייאשתי לספור).
אם אומרים לו 'עד 120', זה מעליב אותו מאוד כי הוא יגיע ל- 120 ספרים הרבה לפני גיל 90, ואז מה? |
|
|
אהוד בן פורת
(לפני 8 שנים ו-11 חודשים)
בהמשך לשרשרת ההודעות הזאת
אני מבקש להביא את הקישור הבא.
אולי אין מי שמכיר את כל שמות הסרטים אבל הלוא בשביל מה יש את ויקיפדיה. :-) |
|
|
גלית
(לפני 8 שנים ו-11 חודשים)
100 עיבודים לספרים של סטיבן קינג?
|
|
|
פואנטה℗
(לפני 8 שנים ו-11 חודשים)
יותר מ- 100
סרטים והסוף לא נראה באופק. מר מרצדס ייצא ב- 2018.
לא נראה לי שקיים אדם שראה או אפילו מכיר את השמות של כל הסרטים האלה. |
|
|
גלית
(לפני 8 שנים ו-11 חודשים)
הנה המומחיות למדה משהו
לא היה לי מושג על הסרט הזה
|
|
|
פואנטה℗
(לפני 8 שנים ו-11 חודשים)
נרשם.
תודה, גלית המומחית :)
חומות של תקווה - הסרט מעולה. דולורס קייבורן - ראיתי את הסרט ('חשדות מהעבר') |
|
|
גלית
(לפני 8 שנים ו-11 חודשים)
אז אם תשמעי לעצת מומחית ותיקה ( מסמיקה קלות)
גרין מייל היה נחמד אבל לא מלהיב.רוזמאדר היה לא מוצלח בעיני ( כל כך לא מוצלח שאני לא זוכרת על מה הוא) דספריישן הוא למיטיבי לכת בלבד ובהחלט מייצג את הסטיגמה המקובלת על מבקרים גבוהי מצח ואף,אש זרה כאמור מצויין ( אם כי בוסרי מעט וארכאי טכנולוגית הוא משנות השבעים...) את מיזרי אני מתכננת לקרוא כבר המון זמן וכל פעם נרתעת בגלל אינספור קטעים שראיתי מהסרט הכה מומלץ,ועל דברים שצריך שמעתי המון בקורות טובות אבל גם אותו לא קראתי, הייתי מנסה את מר מרצדס האחרון שלו,הוא חלק מטרילוגיה והוא מותחן משטרתי -כלומר זה סיפור הכיסוי שלו- משובח.
הייתי מנסה גם את עונות מתחלפות שבו ארבע נובלות שלוש מהן היוו בסיס לסרט- שניים ממש מוצלחים.(חומות של תקווה ואני והחבר'ה) קארי (כתבתי עליו)והשאר שהמלצתי קודם. |
|
|
פואנטה℗
(לפני 8 שנים ו-11 חודשים)
קל מאוד ללכת לאיבוד
בשלל הספרים שלו אבל חבל לפסול אותו בצורה גורפת. "זה" היה טוב ומחכים בשבילי אבל, אם אני זוכרת נכון, לא קראתי עוד משהו משלו.
אותו כנ"ל, לגבי הסרטים. 'גרין מייל' היה מעולה! אולי מיותר כבר לקרוא את הספר. לעומתו, 22/11/63 היה פיהוק ענק שהפסקתי באמצע. וכאן, בטוח מיותר כבר לקרוא את הספר. על הכוונת ל- 5 שנים הקרובות: "אש זרה", "מיזרי", "רוז מאדר", "דברים שצריך", "דספריישן". |
|
|
גלית
(לפני 8 שנים ו-11 חודשים)
אהבתי
שהצלחת( לא מפתיע) בניגוד לחלק מהמבקרים לראות מעבר לגועל ולאימה ולהבין מה בעצם קינג אומר.
כמו בכל ספריו, מאבק בין הטוב לרע,בקורת חברתית נוקבת,בקורת על התרבות המערבית בכלל ועל זו האמריקאית בפרט,על דת, על פוליטיקה וכל זאת עם כישרון כתיבה אדיר. ואחרי כל זאת - לא אוהבת את "זה" בעיני הסיפור חלש,מאד מפחיד, לא אהבתי את הסוף והמיני סדרה הייתה גרועה בעיניי. אהוד- חבל אל תוותר,יש רבים אחרים מוצלחים מאד,למשל אש זרה,הקמע,דולורס קלייבורן,העמדה,עיני הדרקון. |
|
|
אהוד בן פורת
(לפני 8 שנים ו-11 חודשים)
הספר הזה הוא אחת היצירות שסטיבן קינג
כתב ועובד לסרט קולנוע, וכמו כל יצירה כזאת
בזכות העיבוד לקח אותו דרגה אחת גבוה יותר. כספר, בעיניי לא רק שהוא לא מעביר את הפחד אלא האמת דיי רדוד, בניגוד לספרים עבי כרס אחרים הוא דיי מייגע והקורא מחכה לרגע שהוא ייגמר. אחרי כמה נסיונות לקרוא את סטיבן קינג הספר הזה הבהיר לי סופית שספרים שהוא כותב הם לא בשבילי, עדיף לי לחכות שמישהו יעבד את כתביו אם בכלל. |
10 הקוראים שאהבו את הביקורת
