הביקורת נכתבה ביום חמישי, 9 באוגוסט, 2018
ע"י אלפרדו
ע"י אלפרדו
ממה אנחנו מפחדים? ממה פחדנו כשהיינו ילדים ואיך זה השפיע עלינו במהלך החיים?
במה אנחנו מאמינים וכמה מקום אנחנו מותנים לדברים ההלו לעצב אותנו?
"זה" בשבילי הוא סיפור על הילדות. כמה שהוא גרם לי להתגעגע לילדות, למין תמימות שעם השנים הולכת ונמוגה. היא עדיין נמצאת בכולנו, אך מרדף החיים גרם, לי לפחות, לחוש בה פחות. והספר הזה, החזיר לי אותה בשניה. חבורת המפסידנים נהיו החברים הכי טובים שלי. שאחרי יום עבודה, אני הולך לי לדרי שבמיין וחי איתם, עובר את תלאות החיים הצעירים איתם, ואיכשהו מנסה להציל את העולם לצידם.
"זה" בעיניי לא ספר אימה, אבל מתח יש המון. הספר תפס אותי מההתחלה ועד הסוף. אין רגע של מנוחה.
התרגום לטעמי קצת לוקה בחסר. יש פה ושם טעויות של התרגום והעריכה, אבל, איך סבתא אומרת? "אין דג בלי עצמות, ואין בן אדם בלי צרות". מוציאים את העצמות וממשיכים לאכול את הדג. מתגברים על התרגום הלקוי וממשיכים לקרוא.
מומלץ לכולם. מומלץ למי שמחפש להתאהב בדמויות. מומלץ למי שרוצה לחזור קצת לילדות.
10 קוראים אהבו את הביקורת
10 הקוראים שאהבו את הביקורת